וּמִשְׁפְּיֵיהּ.

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא לְרַב אָשֵׁי: וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: כִּכָּר שֶׁחָתַךְ עָלֶיהָ בָּשָׂר אָסוּר לְאׇכְלָהּ! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאַגַּב דּוּחְקָא דְסַכִּינָא פָּלֵיט.

אָמַר רַב נַחְמָן: דָּגִים וְעוֹפוֹת שֶׁמְּלָחָן זֶה עִם זֶה – אֲסוּרִין. הֵיכִי דָמֵי? אִי בִּכְלִי שֶׁאֵינוֹ מְנוּקָּב – אֲפִילּוּ עוֹפוֹת וְעוֹפוֹת נָמֵי אֲסִירִי, אִי בִּכְלִי מְנוּקָּב – אֲפִילּוּ דָּגִים וְעוֹפוֹת נָמֵי שְׁרֵי.

לְעוֹלָם בִּכְלִי מְנוּקָּב, וְדָגִים מִשּׁוּם דִּרְפוּ קְרָמַיְיהוּ קָדְמִי וּפָלְטִי, וְעוֹפוֹת קְמִיטִי, בָּתַר דְּנָיְחִי דָּגִים פָּלְיטִי עוֹפוֹת, וַהֲדַר בָּלְעִי מִינֵּיהּ.

רַב מָרִי בַּר רָחֵל אִימְּלַח לֵיהּ בְּשַׂר שְׁחוּטָה בַּהֲדֵי בְּשַׂר טְרֵפָה, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא.

אֲמַר לֵיהּ: ״הַטְּמֵאִים״ – לֶאֱסוֹר צִירָן, וְרוֹטְבָן, וְקֵיפֶה שֶׁלָּהֶן.