עֲשָׂאוּהָ כִּטְמֵא שֶׁרֶץ.

אֶלָּא מֵעַתָּה, לֹא תְּטַמֵּא אָדָם, אַלְּמָה תַּנְיָא: חוֹתְכָהּ וּמַטְבִּילָהּ — טָעוּן טְבִילָה! וְאֶלָּא: עֲשָׂאוּהָ כִּטְמֵא מֵת. אִי הָכִי תִּיבְעֵי הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי,

אַלְּמָה תַּנְיָא: חוֹתְכָהּ וּמַטְבִּילָהּ — טָעוּן טְבִילָה. טְבִילָה אִין, הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי לָא! אֶלָּא: עֲשָׂאוּהָ כִּטְמֵא מֵת בִּשְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ,

וְהָתַנְיָא: מֵעוֹלָם לֹא חִידְּשׁוּ דָּבָר בַּפָּרָה.

אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁלֹּא אָמְרוּ קוּרְדּוֹם מְטַמֵּא מוֹשָׁב. כִּדְתַנְיָא: ״וְהַיּוֹשֵׁב עַל הַכְּלִי״. יָכוֹל כָּפָה סְאָה וְיָשַׁב עָלֶיהָ, תַּרְקַב וְיָשַׁב עָלֶיהָ — יְהֵא טָמֵא,

תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַיּוֹשֵׁב עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו ... יִטְמָא״ — מִי שֶׁמְיוּחָד לִישִׁיבָה, יָצָא זֶה, שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: עֲמוֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ.

הַכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי חָנִין, דְּאָמַר קְרָא: ״כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת״, הַכָּתוּב עֲשָׂאוֹ לְכׇל מַה שֶּׁבַּכַּף — אַחַת.

מֵתִיב רַב כָּהֲנָא: הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא הַסֹּלֶת, וְהַקְּטֹרֶת, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַגֶּחָלִים, שֶׁאִם נָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתוֹ — פָּסַל אֶת כּוּלּוֹ.

וְהָא דְּרַבָּנַן הִיא. מִמַּאי, מִדְּקָתָנֵי רֵישָׁא: הֵעִיד רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן בְּתֵירָא עַל אֵפֶר חַטָּאת שֶׁנָּגַע הַטָּמֵא בְּמִקְצָתוֹ — שֶׁטִּימֵּא אֶת כּוּלּוֹ, וְקָתָנֵי: הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא!

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: