הָאוֹנֵן וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים צְרִיכִין טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה.

גְּמָ׳ בַּקֹּדֶשׁ מַאי טַעְמָא לָא? אָמַר רַבִּי אִילָא: מִפְּנֵי שֶׁכְּבֵידוֹ שֶׁל כְּלִי חוֹצֵץ.

וְהָא מִדְּסֵיפָא מִשּׁוּם חֲצִיצָה, רֵישָׁא לָאו מִשּׁוּם חֲצִיצָה! דְּקָתָנֵי סֵיפָא: וְלֹא כְּמִדַּת הַקֹּדֶשׁ מִדַּת הַתְּרוּמָה, שֶׁבַּקֹּדֶשׁ מַתִּיר וּמְנַגֵּיב וּמַטְבִּיל וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר, וּבַתְּרוּמָה קוֹשֵׁר וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּיל!

רֵישָׁא וְסֵיפָא מִשּׁוּם חֲצִיצָה, וּצְרִיכָא: דְּאִי אַשְׁמְעִינַן רֵישָׁא, הֲוָה אָמֵינָא הַיְינוּ טַעְמָא דִּלְקֹדֶשׁ לָא — מִשּׁוּם כְּבֵידוֹ שֶׁל כְּלִי דְּאִיכָּא, אֲבָל סֵיפָא, דְּלֵיכָּא כְּבֵידוֹ שֶׁל כְּלִי — אֵימָא לְקֹדֶשׁ נָמֵי לָא הָוֵי חֲצִיצָה. וְאִי אַשְׁמְעִינַן סֵיפָא, הֲוָה אָמֵינָא: הַיְינוּ טַעְמָא דִּלְקֹדֶשׁ לָא, מִשּׁוּם