יִתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה! אֲמַר לֵיהּ: אָמַר קְרָא ״הָעֲשִׂירִי״, תֵּן עֲשִׂירִי לָזֶה וְתֵן עֲשִׂירִי לָזֶה. אִי הָכִי, כְּבָשִׂים וְעִזִּים נָמֵי? ״וָצֹאן״ מַשְׁמַע כׇּל צֹאן אֶחָד.

הָכָא נָמֵי לֵימָא מַשְׁמַע כׇּל דָּגָן אֶחָד! אָמַר אַבָּיֵי: ״רֵאשִׁיתָם״, וְכֵן אָמַר רַבִּי אִילְעָא: ״רֵאשִׁיתָם״.

רָבָא אָמַר: בְּלָא ״רֵאשִׁיתָם״ נָמֵי מַשְׁמַע כׇּל דָּגָן אֶחָד — לָא מָצֵית אָמְרַתְּ. בִּשְׁלָמָא הָתָם אָמְרִינַן: ״וָצֹאן״ מַשְׁמַע כׇּל צֹאן אֶחָד, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּבָשִׂים וְעִזִּים נָמֵי — לִכְתּוֹב ״וְכׇל מַעְשַׂר בְּהֵמָה״.

וְכִי תֵּימָא: אִי כְּתִיב ״כׇּל מַעְשַׂר בְּהֵמָה״, הֲוֵי אָמֵינָא אֲפִילּוּ חַיָּה — ״תַּחַת״ ״תַּחַת״ מִקֳּדָשִׁים גָּמַר.

וְאָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מֵחָדָשׁ וְיָשָׁן, ״בָּקָר וָצֹאן״ לְמָה לִי? בָּקָר וָצֹאן הוּא דְּאֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, אֲבָל כְּבָשִׂים וְעִזִּים מִתְעַשְּׂרִין.

אֲבָל הָכָא, מִי סַגִּיא דְּלָא כְּתִיב ״דָּגָן״? לְמַעוֹטֵי שְׁאָר מִינִין.

מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: אֵימָא לְעָרְבוּ לְבָקָר בְּצֹאן! אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְרָבָא: אִית לֵיהּ נָמֵי ״הָעֲשִׂירִי״.

אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: בְּלֹא ״עֲשִׂירִי״ נָמֵי לָא מָצֵית אָמְרַתְּ בָּקָר וָצֹאן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, דְּאִיתַּקַּשׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן — מָה מַעְשַׂר דָּגָן מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לָא, אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לָא.

וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר: ״שָׁנָה״ לְשָׁנָה הִקַּשְׁתִּיו, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר! הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: חֲדָא (מיניה) [מִינַיְהִי] רַב פָּפָּא אַמְרַהּ.

מַתְנִי׳ מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִצְטָרֵף כִּמְלֹא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה, וְכַמָּה הִיא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה? שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל. הָיוּ בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל — אֵין מִצְטָרְפִין. הָיוּ לוֹ בָּאֶמְצַע — מֵבִיא וּמְעַשְּׂרָן בָּאֶמְצַע. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.

גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי?

אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא: דְּאָמַר קְרָא ״עוֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה״, וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן דְּשִׁיתְּסַר מִיל קָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא דְּרוֹעֶה.

הָיוּ בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל אֵין מִצְטָרְפִין וְכוּ׳. שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם הוּא דְּאֵין מִצְטָרְפִין, הָא בְּצִיר מֵהָכִי מִצְטָרְפִין? וְהָא קָתָנֵי: שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל, טְפֵי לָא! מִשּׁוּם דְּקָא בָעֵי לְמִיתְנֵא סֵיפָא: הָיוּ לוֹ בָּאֶמְצַע — מֵבִיא וּמְעַשְּׂרָן בָּאֶמְצַע.

וְכַמָּה? אָמַר רַב: חָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מֵאֶמְצַע, דְּהָנֵי חָמֵשׁ חַזְיָא לְהָכָא וְחַזְיָא לְהָכָא.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ חָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מִכָּאן וְאֶחָד בָּאֶמְצַע, חָזֵינַן לְרוֹעֶה כְּמַאן דְּקָאֵי הָכָא, וְקָרֵינַן בֵּיהּ ״מוֹנֶה״.