Beitzah · 37b
ביצה · דף לז ע"ב
דְּלָא כְּרַבִּי דּוֹסָא, דְּתַנְיָא: רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר, וְאָמְרִי לַהּ: אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מֵחֲבֵרוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מְסָרָהּ לוֹ אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב — הֲרֵי הִיא כְּרַגְלֵי הַלּוֹקֵחַ. וְהַמּוֹסֵר בְּהֵמָה לָרוֹעֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מְסָרָהּ לוֹ אֶלָּא בְּיוֹם טוֹב — הֲרֵי הִיא כְּרַגְלֵי הָרוֹעֶה.
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי דּוֹסָא, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּרוֹעֶה אֶחָד, כָּאן בִּשְׁנֵי רוֹעִים. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי: לִבְנוֹ אוֹ לָרוֹעֶה, שְׁמַע מִינַּהּ.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי דּוֹסָא. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן: הַבְּהֵמָה וְהַכֵּלִים כְּרַגְלֵי הַבְּעָלִים!
וְלָאו אוֹקֵימְנָא — כָּאן בְּרוֹעֶה אֶחָד, כָּאן בִּשְׁנֵי רוֹעִים!
תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁנַיִם שֶׁשָּׁאֲלוּ חָלוּק אֶחָד בְּשׁוּתָּפוּת, זֶה לֵילֵךְ בּוֹ שַׁחֲרִית לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְזֶה לִיכָּנֵס בּוֹ עַרְבִית לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה. זֶה עֵרַב עָלָיו לַצָּפוֹן, וְזֶה עֵרַב עָלָיו לַדָּרוֹם. זֶה שֶׁעֵרַב עָלָיו לַצָּפוֹן — מְהַלֵּךְ לַצָּפוֹן כְּרַגְלֵי מִי שֶׁעֵרַב עָלָיו לַדָּרוֹם.
וָזֶה שֶׁעֵרַב עָלָיו לַדָּרוֹם — מְהַלֵּךְ לַדָּרוֹם כְּרַגְלֵי מִי שֶׁעֵרַב עָלָיו לַצָּפוֹן.
וְאִם מִצְּעוּ אֶת הַתְּחוּם — הֲרֵי זֶה לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ.
אִתְּמַר: שְׁנַיִם שֶׁלָּקְחוּ חָבִית וּבְהֵמָה בְּשׁוּתָּפוּת, רַב אָמַר: חָבִית מוּתֶּרֶת וּבְהֵמָה אֲסוּרָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: חָבִית נָמֵי אֲסוּרָה.
מַאי קָסָבַר רַב? אִי קָא סָבַר יֵשׁ בְּרֵירָה — אֲפִילּוּ בְּהֵמָה תִּשְׁתְּרֵי! וְאִי קָסָבַר אֵין בְּרֵירָה — אֲפִילּוּ חָבִית נָמֵי אֲסוּרָה!
לְעוֹלָם קָסָבַר יֵשׁ בְּרֵירָה, וְשַׁנְיָא בְּהֵמָה — דְּקָא יָנְקִי תְּחוּמִין מֵהֲדָדֵי. אָמְרִי לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: לְאִיסּוּר מוּקְצֶה לֹא חָשְׁשׁוּ, לְאִיסּוּר תְּחוּמִין חָשְׁשׁוּ?! שָׁתֵיק רַב.
מַאי הָוֵי עֲלַהּ? רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר: יֵשׁ בְּרֵירָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין בְּרֵירָה.
וְסָבַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא יֵשׁ בְּרֵירָה? וְהָתְנַן: הַמֵּת בְּבַיִת, וְלוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה — כּוּלָּן טְמֵאִים. נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן — הוּא טָמֵא, וְכוּלָּן טְהוֹרִים. חִשֵּׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן, אוֹ בַּחַלּוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה — מַצֶּלֶת עַל הַפְּתָחִים כּוּלָּן.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: וְהוּא שֶׁחִשֵּׁב עָלָיו עַד שֶׁלֹּא יָמוּת הַמֵּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף מִשֶּׁיָּמוּת הַמֵּת.
וְאִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: לְטַהֵר אֶת הַפְּתָחִים מִכָּאן וּלְהַבָּא. מִכָּאן וּלְהַבָּא — אִין, לְמַפְרֵעַ — לָא.
אֵפוֹךְ, רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר: אֵין בְּרֵירָה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יֵשׁ בְּרֵירָה.
וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן בְּרֵירָה? וְהָאָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ — לָקוֹחוֹת הֵן, וּמַחְזִירִין זֶה לָזֶה בַּיּוֹבֵל.
וְכִי תֵּימָא: כִּי לֵית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן בְּרֵירָה — בִּדְאוֹרָיְיתָא, אֲבָל בִּדְרַבָּנַן — אִית לֵיהּ,
וּבִדְרַבָּנַן מִי אִית לֵיהּ? וְהָתָנֵי אַיּוֹ —
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין אָדָם מַתְנֶה עַל שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, אֶלָּא: אִם בָּא חָכָם לַמִּזְרָח — עֵירוּבוֹ לַמִּזְרָח, לַמַּעֲרָב — עֵירוּבוֹ לַמַּעֲרָב, וְאִילּוּ לְכָאן וּלְכָאן — לָא.