שָׁוֶה שֵׁשׁ בְּחָמֵשׁ, מִי נִתְאַנָּה – מוֹכֵר, יָד מוֹכֵר עַל הָעֶלְיוֹנָה. רָצָה אוֹמֵר לוֹ: ״תֵּן לִי מִקָּחִי״, אוֹ ״תֵּן לִי מַה שֶּׁאוֹנֵיתַנִי״.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: פָּחוֹת מִשְּׁתוּת לְרַבָּנַן, לְאַלְתַּר הָוְיָא מְחִילָה, אוֹ בִּכְדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ? וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר בִּכְדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ, מַאי אִיכָּא בֵּין שְׁתוּת לְפָחוֹת מִשְּׁתוּת?

אִיכָּא דְּאִלּוּ שְׁתוּת – יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, רָצָה – חוֹזֵר, רָצָה – קוֹנֶה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה. וְאִילּוּ פָּחוֹת מִשְּׁתוּת – קָנָה, וּמַחְזִיר אוֹנָאָה.

מַאי? תָּא שְׁמַע: חָזְרוּ לְדִבְרֵי חֲכָמִים.

סַבְרוּהָ פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ לְרַבִּי טַרְפוֹן כְּפָחוֹת מִשְּׁתוּת לְרַבָּנַן דָּמֵי. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא פָּחוֹת מִשְּׁתוּת לְרַבָּנַן בִּכְדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ, וּלְרַבִּי טַרְפוֹן כׇּל הַיּוֹם – מִשּׁוּם הָכִי חָזְרוּ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ פָּחוֹת מִשְּׁתוּת לְרַבָּנַן – לְאַלְתַּר הָוְיָא מְחִילָה,