Bava Metzia · 117a
בבא מציעא · דף קיז ע"א
כְּשֶׁהוּא דָּר, לְבַדּוֹ הוּא דָּר כִּדְמֵעִיקָּרָא, אוֹ דִלְמָא שְׁנֵיהֶם דָּרִין, דַּאֲמַר לֵיהּ: אַדַּעְתָּא לְאַפֹּקִינַן לָא אֹגַרִי לָךְ.
אִם תִּמְצָא לוֹמַר שְׁנֵיהֶם דָּרִין בּוֹ, כְּשֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ – דֶּרֶךְ פְּתָחִים מִשְׁתַּמֵּשׁ, אוֹ דֶּרֶךְ גַּגִּין מִשְׁתַּמֵּשׁ? מִי אָמַר כִּדְמֵעִיקָּרָא: מָה מֵעִיקָּרָא, דֶּרֶךְ גַּגִּין – הַשְׁתָּא נָמֵי דֶּרֶךְ גַּגִּין. אוֹ דִלְמָא מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: עֲלִיָּיה – קַבֵּילִי עֲלַאי, עֲלִיָּיה וִירִידָה – לָא קַבֵּילִי עֲלַאי.
אִם תִּמְצָא לוֹמַר, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: עֲלִיָּיה וִירִידָה לָא קַבֵּילִי עֲלַאי. שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, מַהוּ? אִיפְּחִית עֶלְיוֹנָה, נָחֵית וְדָר בְּתַחְתּוֹנָה. אִיפְּחִית תַּחְתּוֹנָה, מַהוּ לְמִיסְלַק לִגְמָרֵי בְּעֶלְיוֹנָה?
מִי אָמְרִינַן דַּאֲמַר לֵיהּ: שֵׁם עֲלִיָּיה קַבֵּילְיתְּ עֲלָךְ? אוֹ דִלְמָא: חַד עֲלִיָּיה – קַבֵּיל עֲלֵיהּ, שְׁתֵּי עֲלִיּוֹת – לָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ? תֵּיקוּ.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה כּוּ׳. מַאי ״תִּקְרָה״? רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: קִינִּים וּסְנָאִין. וְ[יוּ]סְטִינִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לְווֹחִים. וְלָא פְּלִיגִי: מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ.
הָנְהוּ בֵּי תְרֵי דַּהֲווֹ דָּיְירִי, חַד עִילַּאי וְחַד תַּתַּאי. אִיפְּחִית מַעֲזִיבָה. כִּי מָשֵׁי מַיָּא, עִילַּאי אָזְלִי וּמַזְּקִי לְתַתַּאי. מִי מְתַקֵּן? רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר: הָעֶלְיוֹן מְתַקֵּן, וְרַבִּי אִלְעַי מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר: הַתַּחְתּוֹן מְתַקֵּן. וְסִימָן: ״וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה״.
לֵימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְרַבִּי אִלְעַי בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי? לְמַאן דְּאָמַר הָעֶלְיוֹן מְתַקֵּן, קָסָבַר עַל הַמַּזִּיק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִן הַנִּיזָּק. וּמַאן דְּאָמַר תַּחְתּוֹן מְתַקֵּן, קָסָבַר עַל הַנִּיזָּק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִן הַמַּזִּיק.
וְתִיסְבְּרָא רַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן לְעִנְיַן נְזָקִין פְּלִיגִי? וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ, דִּתְנַן: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה, וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה, בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִן הַצַּד. אִם הַבּוֹר קָדַם – קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים. אִם הָאִילָן קָדַם – לֹא יָקוֹץ. סָפֵק זֶה קָדַם סָפֵק זֶה קָדַם – לֹא יָקוֹץ.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קוֹדֶמֶת לָאִילָן – לֹא יָקוֹץ, שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ. אַלְמָא, רַבִּי יוֹסֵי סָבַר עַל הַנִּיזָּק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ, וְרַבָּנַן סָבְרִי עַל הַמַּזִּיק לְהַרְחִיק אֶת עַצְמוֹ!
אֶלָּא אִי אִיכָּא לְמֵימַר פְּלִיגִי, בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן דְּהָתָם קָמִיפַּלְגִי.
וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן דְּהָכָא, בְּמַאי פְּלִיגִי? בְּחוֹזֶק תִּקְרָה קָמִיפַּלְגִי. רַבָּנַן סָבְרִי: מַעֲזִיבָה אַחְזוֹקֵי תִּקְרָה הוּא, וְאַחְזוֹקֵי תִּקְרָה (עַל הַ)תַּחְתּוֹן בָּעֵי (לְ)אַחְזוֹקֵי. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מַעֲזִיבָה אַשְׁווֹיֵי גּוּמּוֹת הוּא, וְאַשְׁווֹיֵי גּוּמּוֹת (עַל הָעֶלְיוֹן לְאַשְׁווֹיֵי).
אִינִי? וְהָאָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינָא בֵּי רַב כָּהֲנָא, הֲוָה אָמְרִינַן: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּגִירֵי דִּילֵיהּ!
דְּפָסְקִי מַיָּא וַהֲדַר נָפְלִי.
מַתְנִי׳ הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלוּ, אָמַר בַּעַל הָעֲלִיָּיה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִבְנוֹת – הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּיה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְדָר בְּתוֹכָהּ, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף זֶה דָּר בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. אֶלָּא בַּעַל הָעֲלִיָּיה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְאֶת הָעֲלִיָּיה, [וּ]מְקָרֶה אֶת הָעֶלְיוֹנָה, וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו.