וְלַגּוֹרֶן יָפֶה סֶלַע – אָסוּר לֵהָנוֹת הֵימֶנּוּ. אֲבָל אִם שְׂכָרוֹ מֵהַיּוֹם בְּדִינָר לְיוֹם, וְלַגּוֹרֶן יָפֶה סֶלַע – מוּתָּר.

וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ ״כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים, סְאָה בְּסֶלַע אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה; הָכָא נָמֵי – קַמָּא קַמָּא מִיפְסָק פְּסַק, וְאָסוּר לֵהָנוֹת הֵימֶנּוּ; מִדִּינָר לְיוֹם וְלַגּוֹרֶן יָפֶה סֶלַע – מוּתָּר?! אַמַּאי? וְהָא אֲגַר ״נְטַר לִי״ הוּא!

אָמַר רָבָא: וְתִסְבְּרָא?! זַלְזוֹלֵי בִּשְׂכִירוּת מִי אֲסִיר?! מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא?

רֵישָׁא דְּלָא קָא עָבֵיד בַּהֲדֵיהּ מֵהַשְׁתָּא, מִיחֲזֵי כִּי אֲגַר ״נְטַר לִי״; סֵיפָא דְּקָא עָבֵיד בַּהֲדֵיהּ מֵהַשְׁתָּא, לָא מִיחֲזֵי כִּי אֲגַר ״נְטַר לִי״.

וְאִם הָיָה מְחוּבָּר בְּקַרְקַע, וְתָלַשׁ כׇּל שֶׁהוּא – קָנָה. מִשּׁוּם דְּתָלַשׁ כׇּל שֶׁהוּא – קָנָה?! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּאָמַר לֵיהּ: לֵךְ, יַפֵּה לְךָ קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא, וְקָנֵי כֹּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ.

מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר יַיִן וָשֶׁמֶן לַחֲבֵירוֹ, וְהוּקְרוּ אוֹ שֶׁהוּזְלוּ, אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּאת הַמִּדָּה – לַמּוֹכֵר. מִשֶּׁנִּתְמַלֵּאת הַמִּדָּה – לַלּוֹקֵחַ. וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית – נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר.

וְחַיָּיב לְהַטִּיף לוֹ שָׁלֹשׁ טִיפִּין. הִרְכִּינָהּ וּמִיצֵּית – הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹכֵר. וְהַחֶנְווֹנִי – אֵינוֹ חַיָּיב לְהַטִּיף שָׁלֹשׁ טִיפִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה – פָּטוּר.

גְּמָ׳ הָא מִדָּה, דְּמַאן? אִילֵּימָא מִדָּה דְלוֹקֵחַ, עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלֵּאת מִדָּה – לַמּוֹכֵר?! מִדָּה דְלוֹקֵחַ הִיא! וְאֶלָּא מִדָּה דְמוֹכֵר? מִשֶּׁנִּתְמַלֵּאת מִדָּה – לַלּוֹקֵחַ?! מִדָּה דְמוֹכֵר הִיא!

אָמַר רַבִּי אִלְעָא: בְּמִדַּת סַרְסוּר. וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶם, נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית – נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר; מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָאו בְּסַרְסוּר עָסְקִינַן! רֵישָׁא – מִדָּה בְּלֹא סַרְסוּר, סֵיפָא – בְּסַרְסוּר עַצְמוֹ.

הִרְכִּינָהּ וּמִיצֵּית – הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹכֵר. כִּי סָלֵיק רַבִּי אֶלְעָזָר, אַשְׁכְּחֵיהּ לִזְעֵירִי, אֲמַר לֵיהּ: מִי כָּאן תַּנָּא דְּאַתְנְיֵיהּ רַב מִדּוֹת? אַחַוְיֵיהּ רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי. אָמַר לֵיהּ: מַאי קָא קַשְׁיָא לָךְ? דִּתְנַן: הִרְכִּינָהּ וּמִיצִּיתָ – הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹכֵר,