אָמַר אַמֵּימָר, הִלְכְתָא: אוֹתִיּוֹת נִקְנוֹת בִּמְסִירָה, כְּרַבִּי. אָמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: גְּמָרָא, אוֹ סְבָרָא? אָמַר לֵיהּ: גְּמָרָא. אָמַר רַב אָשֵׁי: סְבָרָא נָמֵי הוּא – דְּאוֹתִיּוֹת מִילֵּי נִינְהוּ, וּמִילֵּי בְּמִילֵּי לָא מִיקַּנְיָן.

וְלָא?! וְהָאָמַר רַבָּה בַּר יִצְחָק אָמַר רַב: שְׁנֵי שְׁטָרוֹת הֵם – ״זְכוּ בְּשָׂדֶה לִפְלוֹנִי וְכִתְבוּ לוֹ אֶת הַשְּׁטָר״ – חוֹזֵר בַּשְּׁטָר, וְאֵינוֹ חוֹזֵר בַּשָּׂדֶה.

״עַל מְנָת שֶׁתִּכְתְּבוּ לוֹ אֶת הַשְּׁטָר״ – חוֹזֵר בֵּין בַּשְּׁטָר בֵּין בַּשָּׂדֶה.

וְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַב הוּנָא: שְׁלֹשָׁה שְׁטָרוֹת הֵן; תְּרֵי – הָא דַּאֲמַרַן, אִידַּךְ – אִם קָדַם מוֹכֵר וְכָתַב אֶת הַשְּׁטָר.