בִּמְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת, וְכִדְרַבִּי זֵירָא – דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת – בַּעְלָהּ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ.

אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר לִי הוּנָא: כּוּלָּן שֶׁהֵבִיאוּ רְאָיָה – רְאָיָיתָן רְאָיָה, וּמַעֲמִידִין שָׂדֶה בְּיָדָן. גַּזְלָן שֶׁהֵבִיא רְאָיָה – אֵין רְאָיָיתוֹ רְאָיָה, וְאֵין מַעֲמִידִין שָׂדֶה בְּיָדוֹ.

מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: לָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן, וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת – מִקָּחוֹ בָּטֵל!

לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב – דְּאָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ: ״לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי״, אֲבָל בִּשְׁטָר – קָנָה;

קָא מַשְׁמַע לַן כְּדִשְׁמוּאֵל – דְּאָמַר: אַף בִּשְׁטָר נָמֵי לֹא קָנָה, עַד שֶׁיִּכְתּוֹב אַחְרָיוּת נְכָסִים.

וְרַב בִּיבִי מְסַיֵּים בַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: קַרְקַע אֵין לוֹ, אֲבָל מָעוֹת יֵשׁ לוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁאָמְרוּ עֵדִים: ״בְּפָנֵינוּ מָנָה לוֹ״, אֲבָל אָמְרוּ עֵדִים: ״בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ״ – לֹא; כִּדְרַב כָּהֲנָא, דְּאָמַר: אִי לָאו דְּאוֹדִי לֵיהּ, הֲוָה מַמְטֵי לֵיהּ לְדִידֵיהּ וְלַחֲמָרֵיהּ לְשַׁחְווֹר.

אָמַר רַב הוּנָא: תַּלְיוּהוּ וְזַבֵּין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי. מַאי טַעְמָא? כֹּל דִּמְזַבֵּין אִינִישׁ, אִי לָאו דַּאֲנִיס – לָא הֲוָה מְזַבֵּין, וַאֲפִילּוּ הָכִי זְבִינֵיהּ זְבִינֵי. וְדִילְמָא שָׁאנֵי אוּנְסָא דְנַפְשֵׁיהּ מֵאוּנְסָא דְאַחֲרִינֵי! אֶלָּא כִּדְתַנְיָא: