דְּלֵית בַּהּ שִׁיעוּרָא; כְּדִתְנַן: חֶרֶס – כְּדֵי לִיתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵירוֹ.

כְּלִי חֶרֶס – חֲזֵי לֵיהּ! דְּמִיטַּנַּף. חֲזֵי לְאוּמָּנָא! דִּמְנַקַּב.

סֵפֶר תּוֹרָה – חֲזֵי לְמִקְרָא! בְּבָלוּי. וְהָא בָּעֵי גְּנִיזָה! שָׁם תְּהֵא גְּנִיזָתָהּ.

וְאָמַר רַב: בַּכֹּל עוֹשִׂין מְחִיצָה, חוּץ מִמֶּלַח וּרְבָב. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ מֶלַח. אָמַר רַב פָּפָּא: וְלָא פְּלִיגִי – הָא בְּמֶלַח סְדוֹמִית, הָא בְּמֶלַח אִיסְתְּרוֹקָנִית.

וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַבָּה: עוֹשֶׂה אָדָם שְׁנֵי צִבּוּרֵי מֶלַח וּמַנִּיחַ עֲלֵיהֶם קוֹרָה, שֶׁהַמֶּלַח מַעֲמֶדֶת אֶת הַקּוֹרָה וְהַקּוֹרָה מַעֲמֶדֶת אֶת הַמֶּלַח; אֲפִילּוּ מֶלַח אִיסְתְּרוֹקָנִית – וְלָא פְּלִיגִי: הָא דְּאִיכָּא קוֹרָה, הָא דְּלֵיכָּא קוֹרָה.

מַרְחִיקִין אֶת הָרֵיחַיִם שְׁלֹשָׁה מִן הַשֶּׁכֶב, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָרֶכֶב וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם טִירְיָא. וְהָא תַּנְיָא: וְשֶׁל חֲמוֹר – שְׁלֹשָׁה מִן הָאִיסְטְרוֹבֵיל שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַקֶּלֶת; הָתָם מַאי טִירְיָא אִיכָּא? אֶלָּא מִשּׁוּם קָלָא.

וְאֶת הַתַּנּוּר – שְׁלֹשָׁה מִן הַכִּלְיָא, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַשָּׂפָה. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ, כִּלְיָא דְּתַנּוּר טֶפַח; נָפְקָא מִינַּהּ לְמִקָּח וּמִמְכָּר.

מַתְנִי׳ לֹא יַעֲמִיד אָדָם תַּנּוּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עַל גַּבָּיו גּוֹבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה מַעֲמִידוֹ בַּעֲלִיָּיה – צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא תַּחְתָּיו מַעֲזִיבָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וּבַכִּירָה – טֶפַח.

וְאִם הִזִּיק – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא אָמְרוּ כׇּל הַשִּׁיעוּרִין הָאֵלּוּ, אֶלָּא שֶׁאִם הִזִּיק – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין תַּחַת אוֹצָרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְלֹא רֶפֶת בָּקָר. בֶּאֱמֶת בַּיַּיִן הִתִּירוּ, אֲבָל לֹא רֶפֶת בָּקָר.

גְּמָ׳ וְהָתַנְיָא: בַּתַּנּוּר אַרְבָּעָה, וּבַכִּירָה שְׁלֹשָׁה! אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – בִּדְנַחְתּוֹמִין, דְּתַנּוּר דִּידַן כִּי כִּירָה דְנַחְתּוֹמִין.

לֹא יִפְתַּח חֲנוּת וְכוּ׳. תָּנָא: אִם הָיְתָה רֶפֶת קוֹדֶמֶת לָאוֹצָר – מוּתָּר. בָּעֵי אַבָּיֵי: כִּיבֵּד וְרִיבֵּץ לְאוֹצָר, מַהוּ?

רִיבָּה בַּחַלּוֹנוֹת, מַהוּ? אַכְסַדְרָה תַּחַת הָאוֹצָר, מַהוּ? בָּנָה עֲלִיָּיה עַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ, מַהוּ? תֵּיקוּ. בָּעֵי רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: תַּמְרֵי וְרִמּוֹנֵי, מַאי? תֵּיקוּ.

בֶּאֱמֶת בְּיַיִן הִתִּירוּ וְכוּ׳. תָּנָא: בְּיַיִן הִתִּירוּ – מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ, וְלֹא רֶפֶת בָּקָר – מִפְּנֵי שֶׁמַּסְרִיחוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵף: הַאי דִּידַן, אֲפִילּוּ קוּטְרָא דִּשְׁרָגָא נָמֵי קַשְׁיָא לֵיהּ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: וְאַסְפַּסְתָּא כְּרֶפֶת בָּקָר דָּמְיָא.

מַתְנִי׳ חֲנוּת שֶׁבְּחָצֵר – יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִין וּמִקּוֹל הַיּוֹצְאִין. אֲבָל עוֹשֶׂה כֵּלִים – יוֹצֵא וּמוֹכֵר בְּתוֹךְ הַשּׁוּק, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן – לֹא מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ, וְלֹא מִקּוֹל הָרֵיחַיִם, וְלֹא מִקּוֹל הַתִּינוֹקוֹת.

גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אָמַר אַבָּיֵי: סֵיפָא אֲתָאן לְחָצֵר אַחֶרֶת. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, לִיתְנֵי: חָצֵר אַחֶרֶת – מוּתָּר! אֶלָּא אָמַר רָבָא: