אָמַר רַב עַמְרָם: לְפִי שֶׁאֵין לְמֵדִין מִשִּׁיטָה אַחֲרוֹנָה.

אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב עַמְרָם: מְנָא לָךְ הָא? אֲמַר לֵיהּ, דְּתַנְיָא: הִרְחִיק אֶת הָעֵדִים שְׁנֵי שִׁיטִין מִן הַכְּתָב – פָּסוּל, שִׁיטָה אַחַת – כָּשֵׁר.

מַאי שְׁנָא שְׁנֵי שִׁיטִין – דִּלְמָא מְזַיֵּיף וְכָתֵב; שִׁיטָה אַחַת נָמֵי, מְזַיֵּיף וְכָתַב! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אֵין לְמֵדִין מִשִּׁיטָה אַחֲרוֹנָה? שְׁמַע מִינַּהּ.