מְחָק – פָּסוּל, וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּקוּיָּם.

וְלֹא אָמְרוּ מְחָק פָּסוּל – אֶלָּא בִּמְקוֹם ״שָׁרִיר וְקַיָּים״, וּכְשִׁיעוּר ״שָׁרִיר וְקַיָּים״.

וּלְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, דְּאָמַר: אֲחוֹרֵי הַכְּתָב – וּכְנֶגֶד הַכְּתָב מִבַּחוּץ; לֵיחוּשׁ דִּלְמָא כָּתֵיב מִגַּוַּאי מַאי דְּבָעֵי, וּמַחְתִּים סָהֲדֵי יַתִּירֵי מֵאַבָּרַאי, וְאָמַר: אֲנָא לְרַבּוֹת בְּעֵדִים הוּא דַּעֲבַדִי!

אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ עֵדִים כְּסִדְרָן חֲתִימִי? עֵדִים מִמַּטָּה לְמַעְלָה חֲתִימִי.

וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא מִתְרַמְיָא רֵיעוּתָה בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה, וְגָיֵיז לַיהּ לְשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה – וְגָיֵיז לֵיהּ לִרְאוּבֵן בַּהֲדֵיהּ, וּמִתַּכְשַׁר בְּ״בֶן יַעֲקֹב עֵד״; דִּתְנַן: ״בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי, עֵד״ – כָּשֵׁר!

דִּכְתִיב ״רְאוּבֵן בֶּן״ בְּחַד דָּרָא, וְ״יַעֲקֹב עֵד״ עִלָּוֵויהּ.

וְלִיחוֹשׁ דִּלְמָא גָּיֵיז לֵיהּ לִ״רְאוּבֵן בֶּן״, וּמִתַּכְשַׁר בְּ״יַעֲקֹב עֵד״ – דִּתְנַן: ״אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד״, כָּשֵׁר!

דְּלָא כְּתִיב ״עֵד״.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם דִּכְתִב ״עֵד״, דְּיָדְעִינַן בַּהּ דְּהָא חֲתִימוּת יְדָא –