כְּשִׁיר מַהוּ? כְּשׁוּרָה מַהוּ? אִיצְטְדִינִין מַהוּ? דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן מַהוּ? תֵּיקוּ.

תָּנָא: אִם הָיָה סֶלַע יְחִידִי, אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא – אֵין נִמְדָּד עִמָּהּ. וְאִם הָיָה סָמוּךְ לַמֶּצֶר, אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא – אֵין נִמְדָּד עִמָּהּ.

בָּעֵי רַב פָּפָּא: מוּפְסָק עָפָר בֵּינְתַיִם, מַהוּ? תֵּיקוּ. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: עָפָר מִלְּמַטָּה וְצוּנְמָא לְמַעְלָה; עָפָר מִלְּמַעְלָה וְצוּנְמָא מִלְּמַטָּה – מַהוּ? תֵּיקוּ.

מַתְנִי׳ ״בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ – מִדָּה בְּחֶבֶל״, פִּיחֵת כׇּל שֶׁהוּא – יְנַכֶּה, הוֹתִיר כׇּל שֶׁהוּא – יַחֲזִיר. וְאִם אָמַר: ״הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר״, אֲפִילּוּ פִּיחֵת רוֹבַע לִסְאָה, אוֹ הוֹתִיר רוֹבַע לִסְאָה – הִגִּיעוֹ. יוֹתֵר מִכָּאן, יַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן.

מָה הוּא מַחֲזִיר לוֹ? מָעוֹת. וְאִם רָצָה, מַחֲזִיר לוֹ קַרְקַע. וְלָמָה אָמְרוּ מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת? לְיַיפּוֹת כֹּחוֹ שֶׁל מוֹכֵר – שֶׁאִם שִׁיֵּיר בַּשָּׂדֶה בֵּית תִּשְׁעָה קַבִּין, וּבַגִּינָּה בֵּית חֲצִי קַב; וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא – בֵּית רוֹבַע; מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַקַּרְקַע. וְלֹא אֶת הָרוֹבַע בִּלְבַד הוּא מַחֲזִיר, אֶלָּא אֶת כָּל הַמּוֹתָר.

גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״בֵּית כּוֹר״ סְתָמָא, מַאי? תָּא שְׁמַע: ״בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ – מִדָּה בְּחֶבֶל״,