טַעְמוֹ וְלֹא מַמָּשׁוֹ — אָסוּר, וְאֵין לוֹקִין עָלָיו, וְאִם רִיבָּה טַעַם לִפְגָם — מוּתָּר.

וְלֵימָא: אִם נָתַן טַעַם לִפְגָם — מוּתָּר! הָא קָמַשְׁמַע לַן, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא מִילֵּי אַחְרָנְיָיתָא דְּפַגְמַהּ בַּהֲדֵיהּ, וְהִלְכְתָא כְּלִישָּׁנָא בָּתְרָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ.

אָמַר רַב כָּהֲנָא: מִדִּבְרֵי כּוּלָּם נִלְמַד נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא מִכּוּלְּהוּ לְחַיֵּי, אֶלָּא דְּרֵישׁ לָקִישׁ — ״אָמְרוּ״ קָאָמַר, וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ.

מִכְּלָל דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם — אָסוּר?

אִין, וְהָתַנְיָא: אֶחָד נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם וְאֶחָד נוֹתֵן טַעַם לְשֶׁבַח — אָסוּר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְשֶׁבַח — אָסוּר, וְלִפְגָם — מוּתָּר.

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? גָּמַר מִגִּיעוּלֵי גוֹיִם, גִּיעוּלֵי גוֹיִם לָאו נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם הוּא? וְאָסַר רַחֲמָנָא, הָכִי נָמֵי לָא שְׁנָא.

וְאִידַּךְ? כִּדְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב חִיָּיא, דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב חִיָּיא: לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא קְדֵירָה בַּת יוֹמָא, דְּלָא לִפְגָם הוּא. וְאִידָּךְ? קְדֵירָה בַּת יוֹמָא נָמֵי אִי אֶפְשָׁר דְּלָא פָּגְמָה פּוּרְתָּא.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי טַעְמָא? דְּתַנְיָא: ״לֹא תֹאכְלוּ כׇּל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ״, כָּל הָרְאוּיָה לַגֵּר — קְרוּיָה נְבֵילָה,