הֲוָה שָׁפֵיךְ לְהוּ חַמְרָא לְגוֹיִם, וְאָזֵיל מְעַבַּר לְהוּ מַעְבָּרָא, וְיָהֲבוּ לֵיהּ גּוּלְפֵי בְּאַגְרָא. אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לְאַבָּיֵי, אֲמַר לְהוּ: כִּי קָא טָרַח — בְּהֶתֵּירָא קָא טָרַח.

וְהָא רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ, דְּלָא נִצְטְרוֹ זִיקֵי! דְּמַתְנֵי בַּהֲדַיְיהוּ? אִי נָמֵי, דְּמַיְיתוּ (פְּרִיסְדְּקֵי) [פַּרְדִּיסְקֵי] בַּהֲדַיְיהוּ.

וְהָא קָא מְעַבַּר לְהוּ מַעְבָּרָא, דְּקָא טָרַח בְּאִיסּוּרָא! דַּאֲמַר לֵיהּ לְמַבָּרוֹיָא מֵעִיקָּרָא, אִי נָמֵי, דִּנְקִיטִי בֵּיהּ קִיטְרֵי.

מַתְנִי׳ יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי עֲנָבִים — יַדִּיחֵן וְהֵן מוּתָּרוֹת, וְאִם הָיוּ מְבוּקָּעוֹת — אֲסוּרוֹת. נָפַל עַל גַּבֵּי תְּאֵנִים אוֹ עַל גַּבֵּי תְּמָרִים, אִם יֵשׁ בָּהֶן בְּנוֹתֵן טַעַם — אָסוּר. וּמַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוּנֵן שֶׁהֵבִיא גְּרוֹגְרוֹת בִּסְפִינָה, וְנִשְׁתַּבְּרָה חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ וְנָפַל עַל גַּבֵּיהֶן, וְשָׁאַל לַחֲכָמִים וְהִתִּירוּם.

זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁבַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם — אָסוּר, כֹּל שֶׁאֵין בַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם — מוּתָּר, כְּגוֹן חוֹמֶץ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי גְּרִיסִין.

גְּמָ׳ מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר? חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: אִם נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם הוּא — מוּתָּר, וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּבַיְתוֹס בֶּן זוּנֵן שֶׁהָיָה מֵבִיא גְּרוֹגְרוֹת בִּסְפִינָה, וְנִשְׁתַּבְּרָה חָבִית שֶׁל יֵין נֶסֶךְ וְנָפַל עַל גַּבֵּיהֶן, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּם.

הָהוּא (כרי) [כַּרְיָא] דְּחִיטֵּי דִּנְפַל עֲלֵיהּ חָבִיתָא דְּיֵין נֶסֶךְ, שַׁרְיֵיהּ רָבָא לְזַבּוֹנֵיהּ לְגוֹיִם.

אֵיתִיבֵיהּ רַבָּה בַּר לֵיוַאי לְרָבָא: בֶּגֶד שֶׁאָבַד בּוֹ כִּלְאַיִם, הֲרֵי זֶה לֹא יִמְכְּרֶנָּה לְגוֹי, וְלֹא יַעֲשֶׂנָּה מַרְדַּעַת לַחֲמוֹר, אֲבָל עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תַּכְרִיכִין לְמֵת מִצְוָה.

לְגוֹי מַאי טַעְמָא לָא? דִּלְמָא אָתֵי לְזַבּוֹנֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל, הָכָא נָמֵי אָתֵי לְזַבּוֹנֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל!

הֲדַר שְׁרָא לְמִיטְּחִינְהוּ וְלִמְפִינְהוּ וּלְזַבּוֹנִינְהוּ לְגוֹיִם, שֶׁלֹּא בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל.

תְּנַן: יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי עֲנָבִים — יַדִּיחֵן וְהֵן מוּתָּרוֹת, וְאִם הָיוּ מְבוּקָּעוֹת — אֲסוּרוֹת. מְבוּקָּעוֹת — אִין, שֶׁאֵין מְבוּקָּעוֹת — לָא. אָמַר רַב פָּפָּא: שָׁאנֵי חִיטֵּי, הוֹאִיל וְאַגַּב צִירַיְיהוּ כִּמְבוּקָּעוֹת דָּמְיָין.