Avodah Zarah · 49a
עבודה זרה · דף מט ע"א
שֶׁאִם נָטַע וְהִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב — מוּתָּר.
וְכִי תֵּימָא, שָׁנֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בֵּין שְׁאָר אִיסּוּרִין לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּמִי שָׁנֵי לֵיהּ? וְהָתַנְיָא: שָׂדֶה שֶׁנִּזְדַּבְּלָה בְּזֶבֶל עֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן פָּרָה שֶׁנִּתְפַּטְּמָה בְּכַרְשִׁינֵי עֲבוֹדָה זָרָה, תָּנֵי חֲדָא: שָׂדֶה תִּזָּרַע, פָּרָה תִּשָּׁחֵט, וְתַנְיָא אִידַּךְ: שָׂדֶה תָּבוֹר, וּפָרָה תִּרְזֶה.
מַאי לָאו הָא רַבִּי יוֹסֵי, וְהָא רַבָּנַן? לָא, הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָא רַבָּנַן.
הֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנַן? אִילֵימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנַן דִּשְׂאוֹר.
דִּתְנַן: שְׂאוֹר שֶׁל חוּלִּין וְשֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ הָעִיסָּה, לֹא בָּזֶה כְּדֵי לְחַמֵּץ וְלֹא בָּזֶה כְּדֵי לְחַמֵּץ, וְנִצְטָרְפוּ וְחִימְּצוּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַחַר הָאַחֲרוֹן אֲנִי בָּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין שֶׁנָּפַל אִיסּוּר לְכִתְחִלָּה וּבֵין שֶׁנָּפַל אִיסּוּר לְבַסּוֹף, אֵינוֹ אָסוּר עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי לְחַמֵּץ.
וְאָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁקָּדַם וְסִילֵּק אֶת הָאִיסּוּר, אֲבָל לֹא קָדַם וְסִילֵּק אֶת הָאִיסּוּר — אָסוּר.
וּמִמַּאי דְּטַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כִּדְאַבָּיֵי? דִּלְמָא טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם דְּ״אַחַר אַחֲרוֹן אֲנִי בָּא״, אִי גְּמִיר בְּאִיסּוּרָא — אֲסוּרָה, וְאִי גְּמִיר בְּהֶיתֵּירָא — מוּתָּרִין, בֵּין סַלְּקֵיהּ וּבֵין לָא סַלְּקֵיהּ!
אֶלָּא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנַן דְּעֵצִים.
דִּתְנַן: נָטַל הֵימֶנָּה עֵצִים — אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה. הִסִּיק בָּהּ אֶת הַתַּנּוּר, חָדָשׁ — יוּתַּץ, יָשָׁן — יוּצַן. אָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת — אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה.
נִתְעָרְבָה בַּאֲחֵרִים — כּוּלָּן אֲסוּרוֹת בַּהֲנָאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח. אָמְרוּ לוֹ: אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה.
רַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאן נִינְהוּ?
אִילֵּימָא רַבָּנַן דְּעֵצִים, אַחְמוֹרֵי מַחְמְרִי!
אֶלָּא רַבָּנַן דִּשְׂאוֹר, אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לְהוּ לְרַבָּנַן דִּמְקִילִּי בִּשְׂאוֹר, בַּעֲבוֹדָה זָרָה מִי מְקִילִּי?
אֶלָּא לְעוֹלָם: הָא רַבִּי יוֹסֵי וְהָא רַבָּנַן.
רַבִּי יוֹסֵי לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן אֲמַר לְהוּ: לְדִידִי, זֶה וָזֶה גּוֹרֵם מוּתָּר,
לְדִידְכוּ דְּאָמְרִיתוּ: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם — אָסוּר, אוֹדוֹ לִי מִיהַת אַף יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים!
וְרַבָּנַן? כִּדְאָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. הָהוּא גִּינְּתָא דְּאִיזְדַּבַּל בְּזִבְלָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, שְׁלַח רַב עַמְרָם קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.