Avodah Zarah · 42a
עבודה זרה · דף מב ע"א
שֶׁל מֵצִיק אֶחָד בְּרִימּוֹן, שֶׁהֵטִילָה נֵפֶל לְבוֹר, וּבָא כֹּהֵן וְהֵצִיץ לֵידַע אִם זָכָר אִם נְקֵבָה, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְטִיהֲרוּהוּ, מִפְּנֵי שֶׁחוּלְדָּה וּבַרְדְּלָס מְצוּיִן שָׁם.
וְהָא הָכָא, דְּוַדַּאי הֵטִילָה נֵפֶל, סָפֵק גֵּרְרוּהוּ, סָפֵק לֹא גֵּרְרוּהוּ, וְקָאָתֵי סָפֵק וּמוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי!
לָא תֵּימָא הֵטִילָה נֵפֶל לְבוֹר, אֶלָּא אֵימָא: הֵטִילָה כְּמִין נֵפֶל לְבוֹר.
וְהָא ״לֵידַע אִם זָכָר אִם נְקֵבָה הוּא״ קָתָנֵי!
הָכִי קָאָמַר: לֵידַע אִם רוּחַ הִפִּילָה, אִם נֵפֶל הֵטִילָה, וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר נֵפֶל הֵטִילָה — לֵידַע אִם זָכָר אִם נְקֵבָה.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כֵּיוָן שֶׁחוּלְדָּה וּבַרְדְּלָס מְצוּיִן שָׁם — וַדַּאי גֵּרְרוּהוּ.
אֵיתִיבֵיהּ: מָצָא תַּבְנִית יָד, תַּבְנִית רֶגֶל — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, מִפְּנֵי שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּהֶן נֶעֱבָד. אַמַּאי? הָא שְׁבָרִים נִינְהוּ!
הָא תַּרְגְּמַהּ שְׁמוּאֵל: בְּעוֹמְדִין עַל בְּסִיסָן.
אֵיתִיבֵיהּ: גּוֹי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ, וְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל גּוֹי. אַמַּאי? תֶּיהְוֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ!
אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁפְּחָסָהּ. וְכִי פְּחָסָהּ מַאי הָוֵי? וְהָא תְּנַן: פְּחָסָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִסְּרָהּ — בִּטְּלָהּ!
הָנֵי מִילֵּי דְּפַחֲסַהּ גּוֹי, אֲבָל פַּחֲסַהּ יִשְׂרָאֵל לָא בַּטְּלַהּ.
וְרָבָא אָמַר: לְעוֹלָם כִּי פַחֲסַהּ יִשְׂרָאֵל נָמֵי בַּטְּלַהּ, אֶלָּא גְּזֵרָה דִּלְמָא מַגְבַּהּ לַהּ וַהֲדַר מְבַטֵּיל לַהּ, וְהָוֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וְכׇל עֲבוֹדָה זָרָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם.
אֵיתִיבֵיהּ: גּוֹי שֶׁהֵבִיא אֲבָנִים מִן הַמַּרְקוּלִיס, וְחִיפָּה בָּהֶן דְּרָכִים וּטְרַטְיָאוֹת — מוּתָּרוֹת, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵבִיא אֲבָנִים מִן הַמַּרְקוּלִיס וְחִיפָּה בָּהֶן דְּרָכִים וּטְרַטְיָאוֹת — אֲסוּרוֹת. אַמַּאי? תֶּיהְוֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ!
הָכָא נָמֵי, כִּדְרָבָא.
אֵיתִיבֵיהּ: גּוֹי שֶׁשִּׁיפָּה עֲבוֹדָה זָרָה לְצׇרְכּוֹ — הִיא וְשִׁיפּוּיֶיהָ מוּתָּרִין, לְצׇרְכָּהּ — הִיא אֲסוּרָה וְשִׁיפּוּיֶיהָ מוּתָּרִין, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁשִּׁיפָּה עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין לְצׇרְכּוֹ בֵּין לְצׇרְכָּהּ — הִיא וְשִׁיפּוּיֶיהָ אֲסוּרִין. אַמַּאי? תֶּיהְוֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ!
הָכָא נָמֵי, כִּדְרָבָא.
אֵיתִיבֵיהּ: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מֵטִיל לַיָּם. אָמְרוּ לוֹ: אַף הִיא נַעֲשֵׂית זֶבֶל, וּכְתִיב: ״לֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם״. אַמַּאי? תֶּיהְוֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ!
הָכָא נָמֵי, כִּדְרָבָא.
אֵיתִיבֵיהּ: רַבִּי יוֹסֵי בֶּן יָסְיָאן אוֹמֵר: מָצָא צוּרַת דְּרָקוֹן וְרֹאשׁוֹ חָתוּךְ, סָפֵק גּוֹי חֲתָכוֹ סָפֵק יִשְׂרָאֵל חֲתָכוֹ — מוּתָּר, וַדַּאי יִשְׂרָאֵל חֲתָכוֹ — אָסוּר. אַמַּאי? תֶּיהְוֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ!
הָכָא נָמֵי, כִּדְרָבָא.
אֵיתִיבֵיהּ: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף לֹא יְרָקוֹת בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהַנְּבִיָּיה נוֹשֶׁרֶת עֲלֵיהֶן. אַמַּאי? תֶּיהְוֵי כַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ!
שָׁאנֵי הָתָם, דְּעִיקַּר עֲבוֹדָה זָרָה קַיֶּימֶת.