מִכְּלָל דְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה שָׁרוּ פִּרְשַׁיְיהוּ.

וּמִדְּקָאָמַר לֵיהּ מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵיבַת עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְקָא מַהְדַּר לֵיהּ: אִם כֵּן לָמָּה לֹא אֲסָרוּהָ בַּהֲנָאָה — מִכְּלָל דַּעֲבוֹדָה זָרָה אֲסִיר פִּרְשַׁיְיהוּ.

וְלַהְדַּר לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּלֵיתֵיהּ לְאִיסּוּרָא בְּעֵינֵיהּ!

דְּהָא מוּרְיָיס, לְרַבָּנַן דְּלָא אַסְרוּהּ בַּהֲנָאָה, מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּלֵיתֵיהּ לְאִיסּוּרָא בְּעֵינֵיהּ?

אָמְרִי: הָכָא, כֵּיוָן דְּאוֹקֹמֵיה קָא מוֹקֵים, חֲשִׁיב לֵיהּ כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ לְאִיסּוּרֵיהּ בְּעֵינֵיהּ.

הִשִּׂיאוֹ לְדָבָר אַחֵר וְכוּ׳. מַאי ״כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן״? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲרֵיבִים עָלַי דִּבְרֵי דוֹדֶיךָ יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה.

מַאי שְׁנָא הַאי קְרָא דְּשַׁיְילֵיהּ? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַמֵּי: מֵרֵישֵׁיהּ דִּקְרָא קָאָמַר לֵיהּ, ״יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ״. אֲמַר לֵיהּ: יִשְׁמָעֵאל אָחִי, חֲשׁוֹק שִׂפְתוֹתֶיךָ זוֹ בָּזוֹ וְאַל תִּבָּהֵל לְהָשִׁיב.

מַאי טַעְמָא? אָמַר עוּלָּא, וְאִיתֵּימָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא: גְּזֵרָה חֲדָשָׁה הִיא, וְאֵין מְפַקְפְּקִין בַּהּ. מַאי גְּזֵירְתָּא? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִשּׁוּם נִיקּוּר.

וְלֵימָא לֵיהּ מִשּׁוּם נִיקּוּר! כִּדְעוּלָּא, דְּאָמַר עוּלָּא: כִּי גָּזְרִי גְּזֵירְתָּא בְּמַעְרְבָא לָא מְגַלּוּ טַעְמָא עַד תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, דִּלְמָא אִיכָּא אִינִישׁ דְּלָא סְבִירָא לֵיהּ וְאָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בַּהּ.

מְגַדֵּף בַּהּ רַבִּי יִרְמְיָה: אֶלָּא מֵעַתָּה, יְבֵשָׁה תִּשְׁתְּרֵי, יָשָׁן תִּשְׁתְּרֵי! דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: יָבֵשׁ מוּתָּר, אֵין מַנִּיחוֹ לְיַבֵּשׁ, יָשָׁן מוּתָּר, אֵין מַנִּיחוֹ לְיַשֵּׁן.

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ בְּלֹא צִחְצוּחֵי חָלָב, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּעוֹר קֵיבַת נְבֵילָה.

הָא קֵיבָה גּוּפָא שַׁרְיָא, וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי? וְהָתְנַן: קֵיבַת הַגּוֹי וְשֶׁל נְבֵילָה — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה,

וְהָוֵינַן בַּהּ, אַטּוּ דְּגוֹי לָאו נְבֵלָה הִיא?

וְאָמַר שְׁמוּאֵל: חֲדָא קָתָנֵי, קֵיבַת שְׁחִיטַת גּוֹי — נְבֵלָה אֲסוּרָה!

לָא קַשְׁיָא.