יִתְרוֹ לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הֲוָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֶלָּא, יִתְרוֹ מִיִּשְׂרָאֵל זְבַן.

תָּא שְׁמַע: ״וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מֵעֲמָלֵקִי הֱבִיאוּם אֲשֶׁר חָמַל הָעָם עַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר (הַמִּשְׁנִים וְהַכָּרִים וְעַל כׇּל הַצֹּאן) לְמַעַן זְבֹחַ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״! מַאי ״מֵיטַב״? דְּמֵי מֵיטָב.

וּמַאי שְׁנָא מֵיטָב? כִּי הֵיכִי דְּלִיקְפֹּץ עֲלַיְהוּ זָבֹינָא.

תָּא שְׁמַע: ״וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל דָּוִד יִקַּח וְיַעַל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ (אֶת) הַטּוֹב בְּעֵינוֹ (וְאֶת) [רְאֵה] הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים״! אָמַר רַב נַחְמָן: אֲרַוְנָה גֵּר תּוֹשָׁב הָיָה.

מַאי מוֹרִגִּים? אָמַר עוּלָּא: מִטָּה שֶׁל טוּרְבִּיל. מַאי מִטָּה שֶׁל טוּרְבִּיל? עִיזָּא דְּקוּרְקְסָא דְּדָיְישָׁן. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קְרָא? ״הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים״.

מֵיתִיבִי: ״וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַה׳״! הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה.

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, עוֹלָה נְקֵבָה מִי אִיכָּא?

וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא בְּבָמַת יָחִיד, וְכִדְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: מִנַּיִן לְעוֹלָה נְקֵבָה שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה בְּבָמַת יָחִיד? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה״.

״וַיַּעֲלֵהוּ״ — זָכָר מַשְׁמַע! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: ״וַיַּעֲלֶהָ״ כְּתִיב.

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: גְּבוּל יֵשׁ לָהּ, פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים — נֶעֱקֶרֶת, בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים — אֵינָהּ נֶעֱקֶרֶת.

אֵיתִיבֵיהּ כֹּל הָנֵי תְּיוּבָתָא, שַׁנִּי לְהוּ: פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. תָּא שְׁמַע: ״וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַה׳״ — בִּפְחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים.

מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן: אִם כֵּן, הַיְינוּ ״וְאֶת בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּיִת״ — פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים?

וּפְחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִי קָא יָלְדָה? וְהָתַנְיָא: פָּרָה וַחֲמוֹר מִבַּת שָׁלֹשׁ — וַדַּאי לַכֹּהֵן, מִכָּאן וְאֵילָךְ — סָפֵק. אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּין מֵעִיקָּרָא.

״וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ וְגוֹ׳״, מַאי ״וַיִּשַּׁרְנָה״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה. וְרַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: שֶׁיִּשְּׁרוּ פְּנֵיהֶם כְּנֶגֶד אָרוֹן וְאָמְרוּ שִׁירָה.

וּמַאי שִׁירָה אָמְרוּ? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְרַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר: ״וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַה׳ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ וְגוֹ׳״.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: מִזְמוֹרָא יַתְמָא, ״מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה׳ שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קׇדְשׁוֹ״. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: ״ה׳ מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים״.

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: ״ה׳ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ״. רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: ״רוֹנִּי רוֹנִּי הַשִּׁיטָה, הִתְנוֹפְפִי בְּרוֹב הֲדָרֵךְ, הַמְחוּשֶּׁקֶת בְּרִיקְמֵי זָהָב, הַמְהוּלָּלָה בִּדְבִיר אַרְמוֹן, וּמְפוֹאָרָה בַּעֲדִי עֲדָיִים״.

רַב אָשֵׁי מַתְנֵי לַהּ לְהָא דְּרַבִּי יִצְחָק, אַהָא ״וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה׳״, יִשְׂרָאֵל מַאי אָמְרוּ? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: ״רוֹנִּי רוֹנִּי הַשִּׁיטָה״ וְכוּ׳.

אָמַר רַב: כְּמַאן קָרוּ פָּרְסָאֵי לְסָפְרָא ״דְּבִיר״? מֵהָכָא, ״וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר״.

רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּמַאן קָרוּ פָּרְסָאֵי לְנִידָּה ״דַּשְׁתָּנָא״? מֵהָכָא, ״כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי״.