מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים אֲבָל לֹא שָׂדוֹת, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים אֲבָל לֹא שָׂדוֹת, וּבְסוּרְיָא מוֹכְרִין בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ.

אַף בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר, לֹא לְבֵית דִּירָה אָמְרוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ״, וּבְכׇל מָקוֹם לֹא יַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִקְרָא עַל שְׁמוֹ.

גְּמָ׳ מַאי ״אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת״? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּאִית בַּהּ תַּרְתֵּי: חֲדָא, חֲנָיַית קַרְקַע; וַחֲדָא, דְּקָא מַפְקַע לַהּ מִמַּעֲשֵׂר.

אִי הָכִי, בָּתִּים נָמֵי אִיכָּא תַּרְתֵּי: חֲדָא, חֲנָיַית קַרְקַע; וַחֲדָא, דְּקָא מַפְקַע לַהּ מִמְּזוּזָה! אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: מְזוּזָה חוֹבַת הַדָּר הוּא.

בְּסוּרְיָא מַשְׂכִּירִין בָּתִּים כּוּ׳. מַאי שְׁנָא מְכִירָה דְּלָא? מִשּׁוּם מְכִירָה דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אִי הָכִי, מִשְּׂכִירוּת נָמֵי נִגְזוֹר! הִיא גּוּפַהּ גְּזֵרָה, וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִיגְזוֹר גְּזֵרָה לִגְזֵרָה?

וְהָא שְׂכִירוּת שָׂדֶה דִּבְסוּרְיָא, דִּגְזֵרָה לִגְזֵרָה הִיא, וְקָא גָזְרִינַן! הָתָם לָאו גְּזֵרָה הוּא, קָסָבַר: כִּיבּוּשׁ יָחִיד שְׁמֵיהּ כִּיבּוּשׁ.

שָׂדֶה דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי — גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן, בָּתִּים דְּלֵית בְּהוּ תַּרְתֵּי — לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.

בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְכוּ׳. שָׂדֶה דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי — גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן, בָּתִּים דְּלֵית בְּהוּ תַּרְתֵּי — לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? שָׂדוֹת דְּאִית בְּהוּ תַּרְתֵּי — גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן, בָּתִּים דְּלֵית בְּהוּ תַּרְתֵּי — לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.

וּבְסוּרְיָא מוֹכְרִין וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? קָסָבַר: כִּיבּוּשׁ יָחִיד לָא שְׁמֵיהּ כִּיבּוּשׁ, וְשָׂדֶה דְּאִית בַּהּ תַּרְתֵּי — גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן, בָּתִּים דְּלֵית בְּהוּ תַּרְתֵּי — לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן.

וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דִּמְרַחַק, לָא גָּזְרִינַן.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רַב יוֹסֵף: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה שְׁכוּנָה. וְכַמָּה שְׁכוּנָה? תָּנָא: אֵין שְׁכוּנָה פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם.

וְלֵחוּשׁ דִּלְמָא אָזֵיל הַאי יִשְׂרָאֵל וּמְזַבֵּין לְחַד גּוֹי, וְאָזֵיל הַאיְךְ וּמְזַבֵּין לַהּ לִתְרֵי! אָמַר אַבָּיֵי: אַ״לִּפְנֵי״ מִפַּקְּדִינַן, אַ״לִּפְנֵי״ דְּ״לִפְנֵי״ לָא מִפַּקְּדִינַן.

אַף בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר. מִכְּלָל דְּאִיכָּא דּוּכְתָּא דְּלָא מוֹגְרִי.