ד אדר א
יום שלישי (תש״ג)
שיעורים: חומש: תרומה, שלישי עם פירש״י.
תהלים: כג-כח.
תניא: ובכל דחי׳ - 'לד׳ צדיקים.
ראשית ההכנה להתעסקות בשכלים עיוניים, ובשכל אלוקי בפרט, הוא: א) יגיעת בשר להסיר הטוב-טעם מעניני עולם. ב) יגיעת נפש לעורר הטוב-טעם במושכלות בכלל, ובעניני אלוקות בפרט.
ד אדר שני
יום חמישי (תש״ג)
שיעורים: חומש: פקודי, חמישי עם פירש״י.
תהלים: כג-כח.
תניא: פרק לה. והנה - 'מד׳ ועבודתם.
בעת אמירת החסידות אצל אדמו״ר האמצעי שרר שקט מוחלט, למרות זאת היה מכריז: שא! שא! אבא [הרש״ב] ראה בכך דבר שנעשה כדי להשקיט [=לרסן] נביעת המוחין [לאפשר הכרעה סופית], ובכך ביאר מאמר הזהר "סבא דעתוהי סתים דשקיט ושכיך [=זקן דעתו מופלאה משום ששוקט ומיושב]".