כט אדר א
שבת-פרשת שקלים (תש״ג)
הפטורה: ויכרות יהוידע גו׳, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרות של הפטורת
מחר חודש.
מברכים ר״ח אדר שני, אמירת כל התהלים בהשכמה, יום התוועדות.
שיעורים: חומש: ויקהל, שביעי עם פירש״י.
תהלים: קמ-קמד.
תניא: פרק לג. עוד - באמונה זו.
באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובים - "ויחל נח גו׳", ועץ הדעת [מקור החטאים] - גפן היה, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.
ב) הרב המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה. פעם בהתוועדות שהיה נוכח רבינו הזקן, ענה רבינו הזקן: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה -הוא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" - אוציות לב-רכה. אמר על זה ה״צמח צדק": זאת יכול לאמר חסיד, שהתפלל ועסק בעבודת ה׳ שלושים שנה.
ל אדר א, ר״ח
יום ראשון (תש״ג)
שיעורים: חומש: פקודי, פרשה ראשונה עם פירש״י.
תהלים: קמה-קנ.
תניא: פרק לד. והנה - 'מג׳ כמ״ש לקמן.
אאמו״ר [הרש״ב] אמר: חסיד יוצר "סביבה". במקרה ולא - עליו לפשפש בכליו, מה מצבו האישי. ועבודה זו כשלעצמה, שאינו יוצר "סביבה: - צריכה לשבור את רוחו כקיסם, ועליו לשאול את עצמו : מה אני עושה בכלל בעולם ?
כט אדר שני
יום שני (תש״ג)
שיעורים: חומש: תזריע, שני עם פירש״י.
תהלים: קמ-קנ.
תניא: והנה צמצום - ,נג, עבודתם.
באחת ההתוועדויות אמר אאמו״ר [הרש״ב]: הקב״ה ברא את העולם וכל הדברים הגשמיים מאין ליש, וישראל צריכים להפוך את ה״יש" ל״אין"; את הגשמיות לרוחניות.
העבודה שבהפיכת הגשמיות לרוחניות ואת הגשמי לעשות כלי לרוחניות - זוהי חובת גברא. בזה מחוייב כל אחד ואחד בפרט.