יט אדר א
יום רביעי (תש״ג)
שיעורים: חומש: כי תשא, רביעי עם פירש״י.
תהלים: צ-צו.
תניא: וכל שלא - 'לט׳ הצדקה וכה״ג.
החסידים, אפילו הבינונים, היו בקיאים בתנ״ך. ומנהג מסודר היה אצלם, אשר אחר לימוד שיעור משניות שאחרי תפילת שחרית, בשעת קפילת [=קיפול] הטלית והתפילין היו אומרים שיעור תנ״ך, באופן אשר במשך שלשה חדשים היו גומרים את התנ״ך.
יט אדר שני
יום שישי (תש״ג)
שיעורים: חומש: צו, שישי עם פירש״י.
תהלים: צ-צו.
תניא: וכל ניצוץ - '96' ניצוצין כו׳.
ר׳ משה מייזליש סיפר: הרבי (רבנו הזקן) לימדנו שה׳אלף׳ של חסידות הוא, לנצל את הטבע ל׳עבודה׳; וראשית העבודה היא ניצול טבע הכוחות, כמו למשל - הטבע של מוח שליט על הלב.