טו אדר א, שושן פורים קטן
שבת (תש״ג)
אין אומרים "אב הרחמים" ו״צדקתך".
שיעורים: חומש: תצוה, שביעי עם פירש״י.
תהלים: עז-עח.
תניא: עוד ישים - כמ״ש בזה״ק.
רושמים על הלחם קודם ברכת המוציא, אבל נזהרים שלא לחתוך.
גם בקידוש על הפת אומרין "סברי מרנן".
בקשר ל״עתיד לבא" נאמר: "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". עתה מחריש ה״דומם".
דורכים עליו - והוא שותק. אך יבא זמן בגילויים שבעתיד, והדומם יתחיל לדבר, לספר, ויתבע: אם תוך כדי הליכה לא הרהרו או שוחחו בדברי תורה - מדוע דרכו עליו?! האדמה עליה דורכים ממתינה אלפי שנים, מאז ששת ימי בראשית - כאשר בינתיים דורכים עליה כמה ברואים בעלי חיים כו׳ - שתדרוך שם כף רגלו של יהודי, שני יהודים, וישוחחו בדברי תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה כמו בהמה!
טו אדר שני, שושן פורים
יום שני (תש״ג)
שיעורים: חומש: צו, שני עם פירש״י.
תהלים: עז-עח.
תניא: כאשר כל - '94' האבות.
אאזמו״ר [מהר״ש] אמר, אשר אדמו״ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אלף בית דתורת החסידות.