יג אדר א
יום חמישי (תש״ג)
שיעורים: חומש: תצוה, חמישי עם פירש״י.
תהלים: סט-עא.
תניא: ובפרט - '72' נגדי תמיד.
מנחה אין אומרים תחנון.
אאמו״ר [הרש״ב] אמר: ברור לי, כשיהודי חסידי יושב בבית המדרש ולומד או חוזר חסידות ברבים, הרי זו שמחה אצל זקיניי [רבותינו נשיאינו], ושמחתם מספקת לו, לבניו ולבני בניו - רובס טוב בגשמיות ורוחניות.
יג אדר שני
שבת-פרשת זכור (תש״ג)
הפטורה: כה אמר ה׳. אומרים אב הרחמים, אין אומרים צדקתך.
שיעורים: חומש: ויקרא, שביעי עם פירש״י.
תהלים: סט-עא.
תניא: ומעות - ,מז, התפלה.
"ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים - שרפו ידיהם מדברי תורה". כשמתרפים בתורה, שלימוד התורה היא הרי על מנת לעשותם ולקיים - בא עמלק ומצנן התלהבותו של יהודי; " וילחם עם ישראל" - ר״ת יש ששים רבוא אותיות לתורה, - דכל אחד מישראל יש לו אות אחת בתורה, ולכן נהגו כל ישראל לכתוב אות בתורה - ועמלק מצנן את קדושת התורה. והעצה לזה: "בחר לנו אנשים", אנשי משה, ואתפשטותא דמשה בכל דרא, שבכל דור יש ראשי אלפי ישראל. "וצא הלחם בעמלק" - בלשון יחיד, לפי שהתורה היא נצחית בכל דור ובכל זמן ובכל מקום בשווה.