משנה ברורה Mishnah Berurah 27 se'if katans ›

1. א. (א) להשתין - המג"א בסק"ט כתב דמה שכתב המחבר להשתין לרבותא נקט דאפילו להשתין אע"פ שהוא חייו של אדם אסור לכנס וכ"ש שלא לצורך:
2. ב. (ב) בתפילין שבראשו - ה"ה דבזרוע נמי אסור מה"ט והא דנקט בראשו בא למעוטי אם אוחזן בידו:
3. ג. (ג) בידו - ר"ל בבגדו וביד ימינו כנגד לבו כמש"כ בס"ה:
4. ד. (ד) פשיטא דאסור - באוחזן בידו שמא יקנח הניצוצות וה"ה כשהם בראשו דאסור דחיישינן שמא ישב ויעשה בהם צרכיו [פמ"ג]:
5. ה. (ה) תיחוח - או במקום מדרון:
6. ו. (ו) נמי שרי ואין חילוק וכו' - ומ"מ יש חילוק קצת דבקבע דיש חשש שמא יעשה צרכיו צריך שיהיה בבגדו ובידו כמ"ש בסק"ג ובעראי אפילו בידו לבד נמי מותר בזה דליכא חשש ניצוצות:
7. ז. (ז) ובבה"כ עראי וכו' - דלא גזרינן ביה שמא יפנה בהם ורק שיזהר שלא יפיח בהם:
8. ח. (ח) מפני שצריך וכו' - וחיישינן שמא ישפשף הניצוצות שנופלין על רגליו ביד שאוחז בה התפילין:
9. ט. (ט) חולצן ברחוק וכו' - עיין מ"א שכתב דמש"כ המחבר מתחלה אסור להשתין בהן מעומד מיירי בין בעראי ובין בקבוע וכמו שכ' בהג"ה ומש"כ אלא חולצן ברחוק ד"א מיירי בקבוע דאי בבה"כ עראי חולץ ומשתין לאלתר וכ"כ הט"ז:
10. י. (י) לחבירו - דהוא בעצמו אסור לאחוז בהן אז אף דמיירי בקבוע ומבואר לקמן בס"ה דיאחוז בבגדו ובידו כיון דמיירי כשמשתין מעומד וחיישינן משום ניצוצות:
11. יא. (יא) כשהן בראשו - וה"ה בזרועו דס"ל דגזרינן שמא יפיח בהם אבל כשהן בכיסן ואוחז הכיס בידו מותר להשתין בהן לד"ה שכשהן בכיסן אין איסור בהפחה כמו שיתבאר בסימן מ"ד:
12. יב. (יב) לדבריו - ולעת הצורך כגון שיתבטל עי"ז מתפלה בצבור יכול לסמוך אדיעה ראשונה אך שיזהר הרבה שלא יבוא לידי הפחה כ"כ הח"א ומ"מ נוהגין לחלוץ הש"ר. וגם הש"י נכון להסיר הרצועות מכף היד שלא יבוא לשפשף הניצוצות בהם:
13. יג. (יג) בלא חפירה - ר"ל אז צריך לחלצן ברחוק ד"א אבל אם הוא בחפירה הרי החפירה הוא רשות לעצמו ובה"כ שלמעלה רשות לעצמו ואין לו דין בה"כ כלל כמו שיתבאר בסימן י"ג ומותר ליכנס בתוכו בתפילין שעליו ומ"מ קודם שישתין צריך לחלצן לד"ה כמו בשאר בה"כ קבוע כן מסיק המ"א בד"א להשתין אבל לעשות צרכיו משמע מדברי הב"י דיש להחמיר לחלוץ ברחוק ד"א ממקום שרוצה לעשות צרכיו אפילו נפנה במקום שאינו בה"כ כלל אלא בחצירו או ע"פ השדה:
14. יד. (יד) בה"כ עראי וכו' - פי' הא דאמרינן לעיל דמותר להשתין בו בתפילין שבראשו היינו במקום שאין בו צואה וגם הוא מקום שאין רגילין לפנות שם ולכך לא גזרינן שמא יפנה בהתפילין ואפילו אם הוא מקום צנוע:
15. טו. (טו) בה"כ תחלה - עיין בפמ"ג דס"ל דהאי לישנא לאו דוקא דאפילו מיוחד מכמה זמנים להשתין מ"מ עראי יחשב:
16. טז. (טז) אם הם בחיקו וכו' - דתו ליכא למיחש משום ניצוצות וגם משום שמא יפלו ממנו ומותר בין בבה"כ קבוע ובין בעראי:
17. יז. (יז) או בבגדו בידו - צ"ע דבס"א כתב אפילו תופס אותם בבגדו אסור ועיין בט"ז ומ"א שנדחקו בזה מאד ובביאור הגר"א כתב דסעיף זה שהוא מבעל התרומות הוא שיטה אחרת החולק על הא דס"א וס"ל דבבגדו וידו תו לא חיישינן לשפשוף הניצוצות וכן הכריח בספר מאמר מרדכי. ובקשורין בבגדו לכו"ע מותר:
18. יח. (יח) לבה"כ קבוע - נקט קבוע משום סיפא לאשמעינן דאפילו בקבוע מכניס התפילין עמו משום שמירה אבל אה"נ דאפילו באינו קבוע כלל צריך לחלוץ ברחוק ד"א ממקום שרוצה לפנות וכדלעיל בסוף ס"ק י"ג. וכן מה דנקט לעשות צרכיו ג"כ משום רבותא דסיפא אבל באמת ה"ה להשתין צריך לחלוץ ברחוק ד"א וכדלעיל בס"א:
19. יט. (יט) וטוב להחמיר - המ"א מסיק דמדינא אסור לכנס לבהכ"ס בתפילין דלא גרע ממרחץ לקמן בסימן מ"ה ס"ב ועיין בפמ"ג ובמאמר מרדכי שכתבו דמדברי הרא"ש לא משמע הכי גם מדברי רב האי לא משמע הכי ע"ש ובספר האשכול בשם הגאון משמע כתירוצו דהמג"א עי"ש:
20. כ. (כ) בימינו - אבל לא בשמאלו מפני שצריך לקנח בה כמש"כ בס"ג והכא ליכא למיחש לניצוצות שיבוא לשפשף ביד שאוחז בה התפילין דכיון שמיירי בבה"כ קבוע מסתמא עושה צרכיו מיושב. כתב הרמ"ע סימן נ"ט דמותר לכנס בתפילין למבואות המטונפות אפי' יש שם מקום מטונף להדיא וטוב לכסותו בכובע ואם רוצה לחלצן ולחזור ולהניחן שפיר דמי והמג"א מצדד לומר דכשיודע שיכנס דרך מבואות המטונפות לא יניחם בביתו אלא בבהכ"נ או שיניחם בביתו ויכסם במבואות המטונפות ונסתפק המחה"ש דאפשר דצריך לכסות ג"כ הרצועות וכ"ש ג' כריכות שעל האצבע ובתשובות רדב"ז ח"ד סימן ל"ו משמע ג"כ שסובר דמדינא צריך לכסות התפילין במקומות המטונפות וכל שאי אפשר לו לכסותם מוטב שיניחם בבהכ"נ ומשמע שם דהדלי"ת והיו"ד שברצועות אין צריך לכסות שהם דרך קשירה לא דרך כתיבה עי"ש:
21. כא. (כא) גלולין בבגדו - ר"ל מה שהותר בסעיף הקודם לאוחזן בימינו בבגדו דוקא כשיש לו שהות להניחם עוד אח"כ לא הטריחוהו להניחם בכלי משא"כ באין שהות:
22. כב. (כב) אם היה בו טפח - אבל כשאין בו טפח בטל לגבי התפילין כיון שהוא כליין ואסור להכניסם לבה"כ:
23. כג. (כג) בידו ונכנס - שלא יטלו אותם עוברי דרכים [גמרא עי"ש]:
24. כד. (כד) כלל - משמע דאפילו בכיס לא יכניסם ועיין במחצית השקל שכתב דאם הם בכיסן ונותנן בכיס התפור במלבושו דאותו כיס אינו כליין והוי כלי תוך כלי ומותר:
25. כה. (כה) המשתמר - ושאר ספרים וכתבים שיש בהן שמות אם הם בכיס שרי להכניסן ויש אומרים דבעינן דוקא תיק בתוך תיק אם צריך ליכנס לבה"כ וכדלעיל לענין תפילין וס"ת אסור בכל גווני. וכתב בש"ת דאותן המלבישין התינוקות בקמיע שכתוב שמות בקלף צריך ליזהר שיהיה כלי בתוך כלי כיון שהתינוקות נפנים בהם בעודם עליהם:
26. כו. (כו) עד שיגמור - דעמוד החוזר מביא האדם לידי הדרוקן וסילון החוזר מביא האדם לידי ירקון:
27. כז. (כז) לרופא ליקח וכו' - לבדוק בו החולה וא"צ לחלוץ אז התפילין ועובדא הוי ברופא וה"ה בכל אדם:

שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 9 se'ifs ›

1. א. דִּין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בַּתְּפִלִּין בְּהִכָּנְסוֹ לְבֵית הַכִּסֵּא וּבוֹ ט' סְעִיפִים: אָסוּר לִכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ לְהַשְׁתִּין בִּתְפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ אוֹ בִּזְרוֹעוֹ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה בָּהֶן צְרָכָיו, אֲבָל בְּבֵית הַכִּסֵּא עֲרָאִי דְּהַיְנוּ מָקוֹם שֶׁאֵין רְגִילִין לִפָּנוֹת שָׁם לִגְדוֹלִים — מֻתָּר לְהַשְׁתִּין בָּהֶן, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִפָּנֶה שָׁם אֲפִלּוּ הוּא מָקוֹם צָנוּעַ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר לְהַשְׁתִּין בִּתְפִלִּין אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּבֵית הַכִּסֵּא — גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָפִיחַ בָּהֶן, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמַּשְׁתִּינִים, וּתְפִלִּין צְרִיכִין גּוּף נָקִי. וְיֵשׁ לָחֹש לִדְבָרָיו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהֵן עָלָיו, אֲבָל כְּשֶׁהֵן בְּכִיסָן וְאוֹחֵז הַכִּיס בְּיָדוֹ — מֻתָּר לְהַשְׁתִּין בָּהֶ[ן] לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁכְּשֶׁהֵן בְּכִיסָן — אֵין אִסּוּר בַּהֲפָחָה לְדִבְרֵי הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן מד. וְאִם אֵינָן בְּכִיסָן אֶלָּא אוֹחֲזָן בְּיָדוֹ, אֲפִלּוּ אִם תּוֹפְסָן בְּבִגְדוֹ וּבְיָדוֹ — אָסוּר לְהַשְׁתִּין בָּהֶן מְעֻמָּד אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּבֵית הַכִּסֵּא, שֶׁמָּא יְשַׁפְשֵׁף בְּיָד זוֹ אֶת נִיצוֹצוֹת מֵי רַגְלַיִם שֶׁיִּפְּלוּ עַל רַגְלָיו כְּשֶׁמַּשְׁתִּין מְעֻמָּד:
2. ב. אֲבָל אִם הֵן בְּחֵיקוֹ וְחָגַר חֲגוֹרָה, וְכֵן אִם הֵן צְרוּרִין וּקְשׁוּרִין בְּבִגְדוֹ שֶׁאֵין צָרִיךְ (עַיֵּן בְּמַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל) לְאָחֳזָן בְּיָדוֹ — מֻתָּר לְהַשְׁתִּין בָּהֶם אֲפִלּוּ מְעֻמָּד:
3. ג. אֲבָל אִם מַשְׁתִּין מְיֻשָּׁב אוֹ בַּעֲפַר תִּחוּחַ שֶׁאֵין נִיצוֹצוֹת נוֹפְלִין עַל רַגְלָיו — מֻתָּר לְהַשְׁתִּין בָּהֶן אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵן מְגֻלִּין בְּיָדוֹ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בָּהֶן לְבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ — גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה בָּהֶן צְרָכָיו כְּשֶׁהֵן מְגֻלִּין בְּיָדוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁרְגִילִים לִפָּנוֹת בּוֹ לִגְדוֹלִים. אֲבָל אִם אוֹחֲזָן בְּבִגְדוֹ בְּיָדוֹ — מֻתָּר אֲפִלּוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶן צְרָכָיו בְּבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ. וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאחֲזֵן בִּימִינוֹ כְּנֶגֶד לִבּוֹ, אֲבָל לֹא בִּשְׂמֹאלוֹ, שֶׁמָּא יְקַנַּח בָּהּ, אֲבָל בְּיָמִין אֵין מְקַנְּחִין. וּלְשִׁפְשׁוּף נִיצוֹצוֹת אֵין לָחֹש כְּשֶׁנִּפְנָה לִגְדוֹלִים, שֶׁאַף שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִגְדוֹלִים בְּלֹא קְטַנִּים, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁדּוֹחֵק עַצְמוֹ לִגְדוֹלִים בָּא לִידֵי קְטַנִּים, מִכָּל מָקוֹם מִן הַסְּתָם הוּא עוֹשֶׂה צְרָכָיו מְיֻשָּׁב, וּמְיֻשָּׁב אֵין לָחֹש לְנִיצוֹצוֹת. וְיִזָּהֵר לְגָלְלָן בָּרְצוּעוֹת שֶׁלָּהֶן, שֶׁלֹּא תְּהֵא רְצוּעָה יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ טֶפַח, שֶׁגַּם בָּרְצוּעוֹת יֵשׁ קְדֻשָּׁה, שֶׁהֲרֵי ד' וְיוּ"ד שֶׁל שַׁדַּ"י קְבוּעִים בָּהֶן. וּכְשֶׁהוּא יוֹצֵא מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת מִפֶּתַח בֵּית הַכִּסֵּא וּמְנִיחָן עָלָיו. וְכֵן כְּשֶׁנִּכְנָס — צָרִיךְ לְחָלְצָן בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת מִפֶּתַח בֵּית הַכִּסֵּא, וּמַכְנִיסָן בְּבִגְדוֹ בְּיָדוֹ. וַאֲפִלּוּ הַנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ לְהַשְׁתִּין מַיִם — צָרִיךְ לְחָלְצָן בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אִסּוּר מִן הַדִּין לֵילֵךְ בִּתְפִלִּין אֲפִלּוּ תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל צוֹאָה עַצְמָהּ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁזֶּה צָרִיךְ הוּא לַחֲלֹץ תְּפִלָּיו מִשּׁוּם גְּזֵרַת חֲכָמִים שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה בָּהֶן צְרָכָיו — יֵשׁ לוֹ לְחָלְצָן מִיָּד שֶׁמַּגִּיעַ לְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא, שֶׁהֵן כְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל צוֹאָה עַצְמָהּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן פג. אֲבָל יָכוֹל לְהוֹלִיכָן עִמּוֹ בְּיָדָיו עַד בֵּית הַכִּסֵּא, וְשָׁם יֹאחֲזֵן בְּבִגְדוֹ בְּיַד יָמִין אִם יַשְׁתִּין מְיֻשָּׁב אוֹ בַּעֲפַר תִּחוּחַ. אֲבָל אִם יַשְׁתִּין מְעֻמָּד — לֹא יוֹלִיכֵן עִמּוֹ לְבֵית הַכִּסֵּא, אֶלָּא יִתְּנוֹ לַחֲבֵרוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן מוֹלִיכָן בְּכִיסָן. אֲבָל הַנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו מְיֻשָּׁב — אֵין לוֹ לִתְּנָן לַחֲבֵרוֹ שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים לְהַכְנִיסָן לְבֵית הַכִּסֵּא בְּבִגְדוֹ בְּיָדוֹ — יֵשׁ לְהַכְנִיסָן עִמּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְרוּהוּ מִן הַמַּזִּיקִים, וְגַם מִצְוָה לְשָׁמְרָן בְּעַצְמוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ צָרִיךְ לְחָלְצָן בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת? בְּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁהַצּוֹאָה שֶׁבּוֹ הִיא מְגֻלָּה בְּלֹא חֲפִירָה, אֲבָל אִם הִיא בַּחֲפִירָה — הֲרֵי הַחֲפִירָה הִיא רְשׁוּת לְעַצְמוֹ וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁלְּמַעְלָה רְשׁוּת לְעַצְמוֹ, וְאֵין לוֹ דִּין בֵּית הַכִּסֵּא כְּלָל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן פג, וּמֻתָּר לִכָּנֵס בְּתוֹכוֹ בִּתְפִלִּין שֶׁעָלָיו. וּמִכָּל מָקוֹם, קֹדֶם שֶׁיַּשְׁתִּין — צָרִיךְ לְחָלְצָן לְדִבְרֵי הַכֹּל, כְּמוֹ בִּשְׁאָר בֵּית הַכִּסֵּא קָבוּעַ (וְגַם לְכַסּוֹתָן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שטו). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? לְהַשְׁתִּין, אֲבָל לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו — צָרִיךְ לְחָלְצָן בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, אֲפִלּוּ נִפְנָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ בֵּית הַכִּסֵּא כְּלָל אֶלָּא בַּחֲצֵרוֹ אוֹ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה:
4. ד. וְכָל זֶה כְּשֶׁנִּפְנָה בַּיּוֹם, אֲבָל אִם נִפְנָה בַּלַּיְלָה אוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה שֶׁאֵין שְׁהוּת לַהֲנִיחָן עָלָיו עוֹד אַחַר עֲשִׂיַּת צְרָכָיו — לֹא יַעֲשֶׂה בָּהֶן צְרָכָיו אֲפִלּוּ הֵן גְּלוּלִין בְּבִגְדוֹ, וְלֹא יִכָּנֵס בָּהֶן לְבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ אֲפִלּוּ לְהַשְׁתִּין מְיֻשָּׁב וְהֵן גְּלוּלִין בְּבִגְדוֹ, אֶלָּא חוֹלְצָן בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַנִּיחָן בְּכִיסָן אִם יֵשׁ בּוֹ טֶפַח. אֲבָל אִם אֵין בּוֹ טֶפַח — בָּטֵל הוּא לְגַבֵּי הַתְּפִלִּין כֵּיוָן שֶׁהוּא כִּלְיָן. וְאִם מַנִּיחָן בִּכְלִי שֶׁאֵינוֹ כִּלְיָן אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ טֶפַח — אֵינוֹ בָּטֵל לְגַבֵּיהֶן. וְאוֹחֵז הַכִּיס אוֹ הַכְּלִי בְּיָדוֹ וְנִכְנָס אֲפִלּוּ לְבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו אוֹ לְהַשְׁתִּין אֲפִלּוּ מְעֻמָּד:
5. ה. וְכָל זֶה שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמִים לְהַכְנִיס תְּפִלִּין לְבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵן בְּכִיסָן, הוּא בְּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁבַּשָּׂדֶה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַצְנִיעָן חוּץ לְבֵית הַכִּסֵּא שֶׁמָּא יִטְּלוּ אוֹתָן עוֹבְרֵי דְּרָכִים. אֲבָל בְּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁבַּבַּיִת — לֹא יַכְנִיסֵן כְּלָל אֲפִלּוּ בְּכִיסָן כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לְהַנִּיחָן בְּמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר. וְכֵן לֹא יַעֲשֶׂה בָּהֶן צְרָכָיו בַּחֲצֵרוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּבֵית הַכִּסֵּא אֲפִלּוּ הֵן בְּכִיסָן. אֲבָל מֻתָּר לְהַשְׁתִּין בָּהֶן שֶׁלֹּא בְּבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ כְּשֶׁהֵן בְּכִיסָן, אֲפִלּוּ הוּא בְּבֵיתוֹ וַחֲצֵרוֹ:
6. ו. וַאֲפִלּוּ בְּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁבַּשָּׂדֶה, לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בִּתְפִלִּין שֶׁאָדָם לוֹבְשָׁן כָּל הַיּוֹם וְהוֹלֵךְ בָּהֶן בַּשָּׂדֶה, וְאִי אֶפְשָׁר לִטְרֹחַ בְּכָל פַּעַם לַהֲשִׁיבָן לְבֵיתוֹ, וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְהַצְנִיעָן בַּשָּׂדֶה מִפְּנֵי עוֹבְרֵי דְּרָכִים. אֲבָל שְׁאָר סְפָרִים — אָסוּר לְהַכְנִיסָן אֲפִלּוּ בְּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁבַּשָּׂדֶה בְּבִגְדוֹ בְּיָדוֹ לְהַשְׁתִּין מְיֻשָּׁב, אוֹ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ, כִּי יָכוֹל לְהַנִּיחָם בְּבֵיתוֹ. אֲבָל מֻתָּר לְהַכְנִיסָן בְּכִיסָן לְבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ שֶׁבַּשָּׂדֶה לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, אוֹ לְהַשְׁתִּין אֲפִלּוּ מְעֻמָּד (אֲבָל בְּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁבַּבַּיִת, אוֹ לַעֲשׂוֹת בָּהֶן צְרָכָיו בַּחֲצֵרוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ — דִּינָם כִּתְפִלִּין שֶׁאָסוּר אֲפִלּוּ בְּכִיסָן). וְסֵפֶר תּוֹרָה — אָסוּר לְהַכְנִיסוֹ אֲפִלּוּ בְּכִיסוֹ לְבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ אֲפִלּוּ שֶׁבַּשָּׂדֶה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן רפב. וְכָל זֶה כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו גְּדוֹלִים, אוֹ אֲפִלּוּ קְטַנִּים אֶלָּא שֶׁהוּא בֵּית הַכִּסֵּא קָבוּעַ וְיֵשׁ לָחֹש שֶׁמָּא יִפָּנֶה שָׁם לִגְדוֹלִים. אֲבָל אִם נִכְנָס שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו כְּלָל — יֵשׁ מַתִּירִין לְהַכְנִיסָן בְּיָדוֹ אֲפִלּוּ מְגֻלִּין לְבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ אֲפִלּוּ שֶׁבַּבַּיִת. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר סְפָרִים. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר בְּנִכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, כְּמוֹ בְּנִכְנָס לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו. וְנָכוֹן לָחֹש לִדְבָרָיו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? לְהַכְנִיסָן בְּיָדָיו, אֲבָל לִכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא בִּתְפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ אוֹ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו כְּלָל אֲפִלּוּ קְטַנִּים — לְדִבְרֵי הַכֹּל אָסוּר בְּכָל עִנְיָן אֲפִלּוּ הֵן מְכֻסִּין עַל רֹאשׁוֹ וּזְרוֹעוֹ, שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ אָסְרוּ לִכָּנֵס בִּתְפִלִּין שֶׁעָלָיו. וְלֹא אָמְרוּ שֶׁאֵין אִסּוּר לִכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא קָבוּעַ לְהַשְׁתִּין בִּתְפִלִּין שֶׁעָלָיו, אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִפָּנֶה בָּהֶן, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁלְּהַשְׁתִּין הוּא חַיָּיו שֶׁל אָדָם וְאִי אֶפְשָׁר בִּלְעָדוֹ, וְלֹא הָיוּ מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לַחֲלֹץ תְּפִלָּיו בִּשְׁבִיל כָּךְ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁנִּכְנָס שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. וְלִכָּנֵס לְמֶרְחָץ אַף שֶׁהוּא צָרְכּוֹ שֶׁל אָדָם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁמֻּכְרָח הוּא לְחָלְצָן בַּמֶּרְחָץ כְּשֶׁיַּפְשִׁיט כָּל בְּגָדָיו — הִצְרִיכוּהוּ לְחָלְצָן עַל פֶּתַח הַמֶּרְחָץ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בָּהֶן כְּלָל לְבֵית הַמֶּרְחָץ. וּמִטַּעַם זֶה הִצְרִיכוּהוּ לְחָלְצָן בְּרִחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת מִבֵּית הַכִּסֵּא קָבוּעַ כְּשֶׁנִּכְנָס לְהַשְׁתִּין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:
7. ז. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? לִכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא, אֲבָל צוֹאָה שֶׁאֵינָהּ בְּבֵית הַכִּסֵּא — מֻתָּר לֵילֵךְ אֶצְלָהּ בִּתְפִלִּין שֶׁעַל רֹאשׁוֹ וּזְרוֹעוֹ, אִם דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ הוּא שָׁם, וְאֵין צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִמֶּנָּה. וְלָכֵן מֻתָּר לֵילֵךְ בִּתְפִלִּין שֶׁעַל רֹאשׁוֹ בִּמְבוֹאוֹת הַמְטֻנָּפוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהַצּוֹאָה נִרְאֶה לָעַיִן, וְאֵין צָרִיךְ לְכַסּוֹת הַתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ מִן הַדִּין. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן טוֹב לְכַסּוֹת בְּכוֹבַע:
8. ח. וְכֵן מֻתָּר לָרוֹפֵא לִקַּח עָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם לִבְדֹּק בּוֹ הַחוֹלֶה אַף עַל פִּי שֶׁתְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ. וּבַעַל נֶפֶשׁ יַחֲמִיר לְעַצְמוֹ:
9. ט. אִם שָׁכַח תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְעָשָׂה בָּהֶן צְרָכָיו — מַנִּיחַ יָדוֹ עֲלֵיהֶן לְכַסּוֹתָן עַד שֶׁיִּגְמֹר עַמּוּד הָרִאשׁוֹן, שֶׁאִם יַפְסִיק מִיָּד יָבוֹא לִידֵי הִידְרוֹקָן, וְיוֹצֵא וְחוֹלֵץ שֶׁל יָד וְשֶׁל רֹאשׁ וְחוֹזֵר וְנִכְנָס: