‹ Tefillah (Shemoneh Esrei)

קטז
Siman 116
שולחן ערוך Shulchan Aruch · Mechaber & Rama ›
  1. א. פירוש ברכת רפאינו. ובו סעיף אחד: רפאינו ה' ונרפא אע"פ דהכתוב ליחיד אין מכנין אותו לרבים ה"מ בזמן שמתכוין לקרות אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר ומ"מ אם אומר מזמור שלם אסור לשנות מלשון יחיד לרבים או להיפך: [טור והרא"ש פ' הקורא עומד בשם הר"י]:
מפרשים · Commentaries
משנה ברורה Mishnah Berurah 4 se'if katans ›
  1. א. (א) רפאנו ד' - ולא יאמר רפאנו ד' אלהינו ונרפא כי לישנא דקרא הוא כך רפאני ד' וארפא. צריך לומר חולי בציר"י הלמ"ד. י"א שלא יאמר ראה נא בענינו רק ראה בענינו אבל המ"א וא"ר ושארי גדולים כתבו שאין לזוז מן המנהג שאומרים ראה נא בענינו:
  2. ב. (ב) אין מכנין וכו' - וה"ה שאר שינוי כגון מן מדבר בעדו למדבר בנוכח:
  3. ג. (ג) דרך תפלה וכו' - ויכול להתפלל על חולים ברפאנו ויאמר רפא נא פב"פ רפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל וה"מ שלא בפניו אבל בפניו א"צ להזכיר שמו:
  4. ד. (ד) אסור וכו' - ר"ל אפילו אם אמרו דרך תפילה וכשאינו אומרו דרך תפילה גם להג"ה אסור אפילו פסוק אחד:
שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 1 se'if ›
  1. א. פֵּרוּשׁ בִּרְכַּת רְפָאֵנוּ וְדִינָהּ וּבוֹ סְעִיף אֶחָד: "רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ כו'" הוּא לְשׁוֹן הַכָּתוּב "רְפָאֵנִי ה' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה", לְפִיכָךְ אֵין לוֹמַר "רְפָאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ" אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכָּתוּב לַיָּחִיד אֵין מְכַנִּין אוֹתוֹ לָרַבִּים וְכָאן אוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן רַבִּים מַה שֶּׁכָּתוּב בִּלְשׁוֹן יָחִיד — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַטַּעַם הוּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמִּתְכַּוֵּן לִקְרוֹת אוֹ לְתַרְגֵּם, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹת מִלְּשׁוֹן הַכָּתוּב, אֲבָל כְּשֶׁאוֹמֵר דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה — מֻתָּר לְשַׁנּוֹת הַפָּסוּק לְפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה וּלְפִי עִנְיַן הַתְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַטַּעַם הוּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָסְרוּ לְשַׁנּוֹת אֶלָּא כְּשֶׁקּוֹרֵא כָּל הַמִּזְמוֹר אוֹ כָּל הָעִנְיָן כַּסֵּדֶר, וְאָז אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה אָסוּר לְשַׁנּוֹת, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר פְּסוּקִים הֵנָּה וָהֵנָּה — יָכוֹל לְשַׁנּוֹת מִיָּחִיד לְרַבִּים וּמֵרַבִּים לְיָחִיד. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִזְמוֹר שָׁלֵם מִיָּחִיד לְרַבִּים אוֹ לְהֵפֶךְ אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה, וְגַם פָּסוּק לֹא יְשַׁנֶּה אֶלָּא כְּשֶׁאוֹמְרוֹ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה (לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁגַּם לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ זֶה):