משנה ברורה Mishnah Berurah 4 se'if katans ›

1. א. (א) אל ישאל וכו' - דג' ראשונות למה הן דומין לעבד שמסדר שבח לפני רבו והאמצעיות לעבד שמבקש פרס מרבו אחרונות לעבד שקבל פרס מרבו שמשבחו והולך לו ולפי שהראשונות הן מסדר השבח וע"כ אין ראוי לשאול בהן צרכיו וה"ה אחרונים:
2. ב. (ב) שרי - שזה הוא ג"כ מעין השבח וכבוד לרב שרבים צריכים לו:
3. ג. (ג) ויש מתירין וכו' - ובתשובת רדב"ז ח"ג סי' תקל"ב האריך ג"כ להתיר (וכתב שיש בידו קצת שאלות ששאל אחד מן הראשונים משמים ע"י התבודדות ותפילות והזכרת שמות והיו משיבין לו על שאלותיו ושאל ע"ז ג"כ והשיבו לו שמותר) וע"ש שהזהיר מאוד לבלי לשנות המנהג ועיין בב"ח סי' ס"ח שהאריך בזה וכן בשו"ת חות יאיר סי' רל"ח שיש לומר הפיוטים ואין לשנות:
4. ד. (ד) לאמרם - עפר"ח שהזהיר מאוד שלא לעבור על ידם זמן ק"ש ותפילה ואין להתענות על ידם עד אחר חצות ע"ש ואם הוא רואה שהצבור יעברו זמן ק"ש ע"י אריכתם לא ימתין עליהם אלא כיון שמתחיל ש"ץ ביוצר אור הוא יתחיל לעצמו בלחש להתפלל כסדר עד אחר ד' אלהיכם אמת ושם ימתין בשתיקה ולא ידבר אפילו בדברי תורה עד שיגיע ש"ץ לאותו מקום ויתפלל עמו כסדר:

שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 1 se'if ›

1. א. שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק לֹא בְּג' רִאשׁוֹנוֹת וְלֹא בְּג' אַחֲרוֹנוֹת וּבוֹ סְעִיף אֶחָד: ק"כ זְקֵנִים וּמֵהֶם כַּמָּה נְבִיאִים תִּקְּנוּ י"ח בְּרָכוֹת עַל הַסֵּדֶר, ג' רִאשׁוֹנוֹת לְהַסְדִּיר שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה כְּעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שִׁבְחוֹ שֶׁל רַבּוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְג' אַחֲרוֹנוֹת הֵן כְּעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ וְנִפְטָר וְהוֹלֵךְ לוֹ, וְי"ג הָאֶמְצָעִיּוֹת הֵן בַּקָּשַׁת פְּרָס. לְפִיכָךְ אִם רָצָה הַיָּחִיד לִשְׁאֹל צְרָכָיו בִּבְרָכוֹת הָאֶמְצָעִיּוֹת — רַשַּׁאי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קי"ט. אֲבָל בְּג' רִאשׁוֹנוֹת וְג' אַחֲרוֹנוֹת שֶׁהֵן סִדּוּר שֶׁבַח — אֵין לִשְׁאֹל בָּהּ צָרְכֵי יָחִיד. אֲבָל צָרְכֵי צִבּוּר מֻתָּר, שֶׁהֲרֵי "עֲבוֹדָה" וְ"שִׂים שָׁלוֹם" בַּקָּשַׁת צָרְכֵי רַבִּים הֵן, וְעִם מַה שֶּׁהָעֶבֶד מְסַדֵּר שִׁבְחוֹ שֶׁל רַבּוֹ יָכוֹל לִשְׁאֹל צָרְכֵי צִבּוּר, שֶׁזֶּהוּ גַּם כֵּן שֶׁבַח וְכָבוֹד לְהָרַב שֶׁרַבִּים צְרִיכִים לוֹ. וְעַל כֵּן נָהֲגוּ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לוֹמַר קרוב"ץ בְּג' רִאשׁוֹנוֹת וְג' אַחֲרוֹנוֹת אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כַּמָּה בַּקָּשׁוֹת, וְגַם אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם הֶפְסֵק בַּתְּפִלָּה אֲפִלּוּ לְהָאוֹמְרִים שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק בְּפִיּוּטִים בְּבִרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"ח: