משנה ברורה Mishnah Berurah 19 se'if katans ›

1. א. (א) מבוי המפולש וכו' - ומיירי שאותו המבוי לא היה ברחבו שיעור ר"ה ועיין לעיל סימן שמ"ה ס"ח וטי"ת ובמ"ב שם:
2. ב. (ב) צריך צורת הפתח וכו' - והטעם דע"י צורת הפתח נעשה כסתום במחיצה מההוא צד והוי כמבוי סתום מג' צדדין וסגי בצד השני בלחי או קורה:
3. ג. (ג) וצדו השני לחצר וכו' - דכיון דהחצר יש לו מחיצות הרי אין המבוי מפולש וא"צ צורת הפתח אלא לחי או קורה כדי לחלק בין דיורי החצר למבוי שלא יאסרו אלו על אלו ויש מחמירין דדוקא לחי לצד החצר בעינן ולא קורה וכ"ז כשהחצר אינה רגילה במבוי זה כגון שיש לה פתח למבוי אחר אבל אם היא רגילה בו מכבר אפילו צורת הפתח ודלתות אינן מועילות להתיר שם אם לא נשתתפה מבוי זה עם שארי החצרות הפתוחות לו ואם נשתתפה בו א"צ לערב כלל כמ"ש בסימן שפ"ז:
4. ד. (ד) אבל אם אינו וכו' - ר"ל כשאין להמבוי תנאין המבוארים לעיל ממילא דינו רק כחצר וע"כ אפילו אם היה מפולש משני צדדין לר"ה ורבים נכנסין דרך אותו החצר לר"ה אין צריך רק תיקון חצר משני צדדין דהיינו מכל צד שני פסין או פס רוחב ד':
5. ה. (ה) ר"ה עצמה - דהיינו רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה ומפולשים משער לשער וכדלעיל בסימן שמ"ה ס"ו ועי"ש בס"ח וטי"ת דיש עוד מיני ר"ה:
6. ו. (ו) אלא בדלתות - מכאן ומכאן דעי"ז נעשית כחצר של רבים אבל צורת הפתח לא מהני [אפילו אם יעשהו משני צדדיו] ויש פוסקים דס"ל דסגי בדלת מצד אחד כשננעלת בלילה דאין זה ר"ה כיון שמונע רבים מלעבור משער לשער וסגי מצד השני בלחי או קורה וכמו בעלמא היכא שיש ג' מחיצות שלימות:
7. ז. (ז) שננעלות בלילה - שעי"ז נתבטל ממנה שם ר"ה שאינה דומה לדגלי מדבר שהיה פתוח כל שעה:
8. ח. (ח) וי"א וכו' - מדהעתיק המחבר דעה ראשונה בסתמא ודעה השניה בשם י"א משמע דדעתו כדעה הראשונה. והנה מדברי השו"ע מוכח דאין מערבין ר"ה כ"א בדלתות. ובעיירות שלנו שמנהג העולם לתקן ע"י צורת הפתח אף שרחובותיה רחבין הרבה ומפולשין משער לשער וגם פעמים רבות הולך דרך המלך תוך העיר ומדינא הוי ר"ה גמור עי"ז וכדלעיל בסימן שמ"ה וע"כ דסומכין על הי"א שבסימן שמ"ה דר"ה לא הוי אא"כ ששים רבוא בוקעין בו וזה אין מצוי [פמ"ג] אמנם באמת הרבה ראשונים חולקין על הי"א הנ"ל כמו שכתבנו שם בסימן שמ"ה וע"כ אף דאין למחות לאחרים הנוהגין להקל ע"י צורת הפתח שכן נהגו מעולם ע"פ דעת הפוסקים המקילין בזה מ"מ כל בעל נפש יחמיר לעצמו שלא לטלטל ע"י צורת הפתח לבד ועיין בביאור הלכה:
9. ט. (ט) עקום כמין דלי"ת - והיה פתוח משני ראשיו לר"ה או לכרמלית:
10. י. (י) כאלו היה מפולש - אחרי שעוברין מצד זה לצד זה לר"ה:
11. יא. (יא) בעקמימותו - דהפילוש שהוא מפולש לחבירו דומה כאלו מפולש לר"ה ולכרמלית אותו מקום וע"כ צריך לעשות שם בעקמימות צוה"פ וכדמסיים:
12. יב. (יב) ולחי או קורה בעקמימות - ואין להקשות מאי גריעה זה מאלו היה מפולש משני צדדיו ביושר דהיה די בצוה"פ מצד אחד ולחי או קורה בקצה השני די"ל דכיון דהפילוש שבאמצע נראה משני הצדדים צריך לסתמו שלא יראה לא מצד זה ולא מצד זה. והנה במבואות שלנו שיש להם דין חצרות כמבואר לעיל בסימן שס"ג סכ"ו ע"כ דעת כמה אחרונים דאף אם הם עקומות ומפולשות משני צדדיהן לר"ה א"צ שום תיקון בעקמימות כמ"ש לעיל בסימן הנ"ל במ"ב ס"ק קי"א ע"ש ונוכל לסמוך ע"ז להקל כמו שביררנו בה"ל:
13. יג. (יג) בשני עקמימותיו - דחשבינן לכל עקמימות כאלו הוא מפולש אחרי שבם עוברין מצד זה לצד זה לר"ה. וה"ה שיכול לעשות שני צורות הפתח בשני ראשיו ושני לחיים בשני עקמימות:
14. יד. (יד) הפתוחים אלו לאלו - ר"ל אף דדין מבוי עקום הוא בשני מבואות שראשיהן פתוחות לר"ה דוקא וכאן יש הרבה מבואות קטנים שנכנסות אלו באלו ואלו באלו ואין בהם פילוש לר"ה אפ"ה כיון שקצה מבוי האחרון פתוח לר"ה וכן תחלת מבוי הראשון חשובות כולם כמפולשין וצריך תיקון בכל עקמומית של כל אחד מהן:
15. טו. (טו) העשוי כנדל - הוא שרץ שיש לו רגלים הרבה משני צדדיו ואינם מכוונים זה כנגד זה כן הוא מבוי זה שפתוחין לו מבואות קטנים הרבה משני צדדיו זה שלא כנגד זה:
16. טז. (טז) וראשי השניים - צ"ל וראשם השניה והיינו שכל אחד ואחד מהמבואות הקטנות שראשו אחד פתוח למבוי הגדול ראשו השניה פתוח לר"ה וה"ה לכרמלית:
17. יז. (יז) אפילו אין וכו' - מלשון המחבר משמע דגם במכוונים הפתחים של מבואות הקטנות זה כנגד זה ג"כ צריך תיקון במקום פתיחתן למבוי הגדול ואין לחשבן כמבוי אחד ארוך מפולש ביושר דהא מ"מ כל אחד כמבוי עקום הוא עם הגדול:
18. יח. (יח) עושה לכל אחד וכו' - היינו בכל מבואות הקטנות שמצד זה וכן מצד השני וה"ה אם ליכא מבואות קטנות אלא מצד אחד של מבוי הגדול ג"כ צריך תיקון זה:
19. יט. (יט) במקום פתיחתו וכו' - אזיל לטעמיה שפסק לעיל דמבוי עקום צריך תיקון במקום עקמימותו והכא כל אחת מהמבואות הקטנות בכלל מבוי עקום הוא שנכנס ממנה למבוי הגדול וממנו יוצא לר"ה:

שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 9 se'ifs ›

1. א. דִּין מָבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ וְעָשׂוּי כְּנָדָל וּבוֹ ט' סְעִיפִים: מָבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ בִּשְׁנֵי רָאשָׁיו לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים, כְּגוֹן שֶׁאֵין רַבִּים בּוֹקְעִים בּוֹ אוֹ שֶׁאֵין בְּרָחְבּוֹ ט"ז אַמָּה, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה, וְכֵן הַמְּפֻלָּשׁ בְּרֹאשׁוֹ א' לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּבְרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי לְכַרְמְלִית, אוֹ אֲפִלּוּ שְׁנֵי רָאשָׁיו פְּתוּחִים לְכַרְמְלִית — אֵינוֹ נִתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה מִכַּאן וְלֶחִי וְקוֹרָה מִכַּאן, אֶלָּא צָרִיךְ צוּרַת פֶּתַח מִכַּאן וְלֶחִי אוֹ קוֹרָה מִכַּאן אִם אֵינוֹ רָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, לְפִי שֶׁצּוּרַת פֶּתַח הִיא כִּמְחִצָּה גְמוּרָה, וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ פָּתוּחַ אֶלָּא מִצַּד אֶחָד וְאֵינוֹ נִקְרָא מְפֻלָּשׁ. אֲבָל אִם רֹאשׁוֹ אֶחָד פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי לְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת — אֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לֶחִי אוֹ קוֹרָה בִּשְׁנֵי רָאשָׁיו, שֶׁהֲרֵי רֹאשׁוֹ הַפָּתוּחַ לֶחָצֵר אֵינוֹ מְחֻסָּר מְחִצָּה שָׁם, שֶׁמְּחִצּוֹת הֶחָצֵר מַתִּירוֹת אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ תִּקּוּן שָׁם אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁפָּרוּץ שָׁם בְּמִלּוּאוֹ לְמָקוֹם הָאָסוּר מֵחֲמַת חֶסְרוֹן עֵרוּב, וְלֹא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן מְחִצּוֹת. לְפִיכָךְ דַּי שָׁם בְּתִקּוּן כָּל שֶׁהוּא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַפָּתוּחַ לֶחָצֵר צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שָׁם לֶחִי וְלֹא קוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה שָׁם כְּסָתוּם, שֶׁהַלֶּחִי נִדּוֹן מִשּׁוּם מְחִצָּה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקוֹרָה (וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל). וְכָל זֶה כְּשֶׁהֶחָצֵר אֵינָה רְגִילָה בְּמָבוֹי זֶה, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לָהּ פֶּתַח לְמָבוֹי אַחֵר. אֲבָל אִם הִיא רְגִילָה בּוֹ — אֲפִלּוּ צוּרַת פֶּתַח וּדְלָתוֹת אֵינָן מוֹעִילוֹת לְהַתִּיר שָׁם אִם לֹא נִשְׁתַּתְּפָה בְּמָבוֹי זֶה עִם שְׁאָר הַחֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת לוֹ. וְאִם נִשְׁתַּתְּפָה בּוֹ — אֵין צָרִיךְ לְעָרֵב כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שפ"ז:
2. ב. וְכָל זֶה בְּמָבוֹי. אֲבָל חָצֵר שֶׁאֵין אָרְכָּהּ יָתֵר עַל רָחְבָּהּ, שֶׁאֵינָהּ נִתֶּרֶת אֶלָּא בְּפַס ד' אוֹ בְּב' פַּסִּין שֶׁל מַשֶּׁהוּ, וְכֵן מָבוֹי שֶׁחָסֵר אֶחָד מִתְּנָאֵי מָבוֹי בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ נִתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה אֶלָּא בְּתִקּוּן הֶחָצֵר, אֵין פִּלּוּשׁ אוֹסֵר בָּהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ הֵם מְפֻלָּשִׁים לִרְשׁוּת הָרַבִּים בִּשְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם וְהָרַבִּים נִכְנָסִין מִכַּאן וְיוֹצְאִים מִכַּאן — דַּי לָהֶם בְּתִקּוּן הֶחָצֵר מִכַּאן וּמִכַּאן:
3. ג. וּמְבוֹאוֹת שֶׁלָּנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁדִּינָם כְּחָצֵר, שֶׁאֵינָן נִתָּרִים בְּלֶחִי וְקוֹרָה הוֹאִיל וְאֵין בָּתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִים לָהּ כָּרָאוּי, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן פִּלּוּשׁ אֵינָם כְּחָצֵר אֶלָּא כְּמָבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ, שֶׁצָּרִיךְ צוּרַת פֶּתַח מִכַּאן וְלֶחִי אוֹ קוֹרָה מִכַּאן, וְלֹא דַי לָהֶם בְּתִקּוּן הֶחָצֵר מִכַּאן וּמִכַּאן, הוֹאִיל וּלְעוֹלָם הֵם קְרוֹבִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית יוֹתֵר מֵהֶחָצֵר, שֶׁרֹב הַחֲצֵרוֹת הֵם פְּתוּחוֹת לְמָבוֹי וְהַמָּבוֹי לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית. לְפִיכָךְ הֶחֱמִירוּ בְּתִקּוּנָם יוֹתֵר מִתִּקּוּן הֶחָצֵר לְעִנְיַן פִּלּוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁמִּטַּעַם זֶה הֶחֱמִירוּ בְּתִקּוּנָם יוֹתֵר מִבְּתִקּוּן הֶחָצֵר לְעִנְיַן אָרְכָּם יָתֵר עַל רָחְבָּם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג:
4. ד. (אַף עַל פִּי שֶׁצּוּרַת פֶּתַח הִיא כִּמְחִצָּה גְמוּרָה, וְאִם עָשָׂה צוּרַת פֶּתַח עַל גַּבֵּי ד' קֻנְדָּסִין — רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה הִיא מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ עָשָׂה כֵּן בְּאֶמְצַע רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ב, אַף עַל פִּי כֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֵין צוּרַת פֶּתַח מוֹעֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה אִם נִשְׁלְמוּ בָּהּ כָּל תְּנָאֵי רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה, אֶלָּא) הַבָּא לְהַכְשִׁיר רְשׁוּת הָרַבִּים לְהַתִּיר בָּהּ הַטִּלְטוּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהּ דֶּלֶת מִכַּאן וְדֶלֶת מִכַּאן. וְהוּא שֶׁנִּנְעָלוֹת בַּלַּיְלָה, שֶׁנְּעִילַת הַדְּלָתוֹת עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּחָצֵר אַחַת שֶׁל רַבִּים. וּמְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שצ"ב, וְשׁוּב אֵין מְבוֹאוֹתֶיהָ צְרִיכִין שׁוּם תִּקּוּן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ נְעוּלוֹת בַּלַּיְלָה, רַק שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיוֹת לִנָּעֵל, שֶׁאִם מְשֻׁקָּעוֹת בְּעָפָר — מְפַנֶּה אוֹתָן וּמְתַקְּנָן שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיוֹת לִנָּעֵל. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָעִקָּר כִּסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה. וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁעַכְשָׁו אֵין לָנוּ רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה:
5. ה. מָבוֹי עָקֹם כְּמִין ד' וּמְפֻלָּשׁ בְּב' רָאשָׁיו לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, דִּינוֹ כְּאִלּוּ הָיָה מְפֻלָּשׁ בְּעַקְמוּמִיתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית. וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ תִּקּוּן בְּעַקְמוּמִיתוֹ, לְפִי שֶׁהַתִּקּוּן שֶׁל מָבוֹי מְפֻלָּשׁ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה לְכָל בְּנֵי הַמָּבוֹי, וְאִם כֵּן הַתִּקּוּן שֶׁבְּרֹאשׁ זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל לְהַדָּרִים בְּרֹאשׁ זֶה, וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה צוּרַת פֶּתַח בְּעַקְמוּמִיתוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַצּוּרַת פֶּתַח — שֶׁהוּא תִּקּוּן שֶׁל מָבוֹי מְפֻלָּשׁ — נִרְאֵית לְהַדָּרִים כַּאן וּלְהַדָּרִים כַּאן. וּבִשְׁנֵי רָאשָׁיו יַעֲשֶׂה לְכָל א' לֶחִי אוֹ קוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יַעֲשֶׂה צוּרַת פֶּתַח בְּכָל אֶחָד מִב' רָאשָׁיו וְלֶחִי אוֹ קוֹרָה בְּעַקְמוּמִיתוֹ. וְאִם עָשׂוּי כְּמִין ח', צָרִיךְ צוּרַת פֶּתַח בִּשְׁנֵי עַקְמוּמִיּוֹתָיו וְלֶחִי אוֹ קוֹרָה בִּשְׁנֵי רָאשָׁיו. וּלְאַחַר שֶׁעָשָׂה צוּרַת פֶּתַח בְּעַקְמוּמִית, יְכוֹלִין לְחַלֵּק עֵרוּבָם, שֶׁהַדָּרִים מִצַּד זֶה שֶׁל צוּרַת פֶּתַח יְעָרְבוּ לְעַצְמָן וְהַדָּרִים מִצַּד זֶה יְעָרְבוּ לְעַצְמָן. אוֹ אִם שֶׁבְּנֵי צַד זֶה עֵרְבוּ בֵּינֵיהֶם וּבְנֵי צַד זֶה לֹא עֵרְבוּ — אֵין אוֹסְרִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, אֶלָּא אֵלּוּ אֲסוּרִים בְּחֶלְקָם וְאֵלּוּ מֻתָּרִים בְּחֶלְקָם, שֶׁצּוּרַת פֶּתַח חוֹלֶקֶת רְשֻׁיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג:
6. ו. מְבוֹאוֹת הַפְּתוּחִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ, הֲרֵי כֻּלָּם בִּמְקוֹם פְּתִיחָתָן זֶה לְזֶה דִּינָם כְּמָבוֹי עָקֹם, וּצְרִיכִים שָׁם תִּקּוּן שֶׁנִּתְבָּאֵר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַחִיצוֹן פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית — הֲרֵי אוֹתוֹ מָבוֹי שֶׁפָּתוּחַ אֵלָיו חָשׁוּב כְּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָבוֹי אֶחָד שֶׁמִּתְעַקֵּם, וְכֵן מָבוֹי הַפָּתוּחַ לְאוֹתוֹ מָבוֹי, וְכֵן כֻּלָּם:
7. ז. מָבוֹי הֶעָשׂוּי כְּנָדָל, דְּהַיְנוּ מָבוֹי גָּדוֹל שֶׁהַרְבֵּה מְבוֹאוֹת קְטַנִּים פְּתוּחִים לוֹ מִשְּׁנֵי צְדָדָיו, כְּעֵין שֶׁרֶץ הַנִּקְרָא נָדָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּרָה שֶׁל רַגְלַיִם מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה, וְרָאשֵׁי הַשְּׁנִיִּים שֶׁל מְבוֹאוֹת הַקְּטַנִּים פְּתוּחִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית — עוֹשֶׂה לְכָל אֶחָד בִּמְקוֹם פְּתִיחָתוֹ לַגָּדוֹל צוּרַת פֶּתַח, לְפִי שֶׁשָּׁם הוּא כְּמָבוֹי עָקֹם. וַאֲפִלּוּ אִם הַמְּבוֹאוֹת הַקְּטַנִים שֶׁבְּצַד זֶה הֵם מְכֻוָּנִים מַמָּשׁ כְּנֶגֶד אוֹתָם שֶׁבְּצַד זֶה, שֶׁנִּמְצָא כָּל אֶחָד מֵהֶם עִם אוֹתוֹ הַמְכֻוָּן נֶגְדּוֹ בְּצַד הַשֵּׁנִי הֵם כְּמָבוֹי אֶחָד מְפֻלָּשׁ, וְאֵין כַּאן עִקּוּם כְּלָל — מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם הוּא כְּמָבוֹי עָקֹם עִם הַגָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁפָּתוּחַ לַגָּדוֹל הוּא כְּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בּוֹ הַתִּקּוּן שֶׁל הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָבוֹי אֶחָד שֶׁמִּתְעַקֵּם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הַמְּבוֹאוֹת שֶׁבְּצַד זֶה אֵינָם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד אוֹתָם שֶׁבְּצַד זֶה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אֵין שָׁם מְבוֹאוֹת אֶלָּא מִצַּד אֶחָד בִּלְבָד:
8. ח. וּבְרָאשֵׁי הַשְּׁנִיִּים שֶׁל מְבוֹאוֹת הַקְּטַנִּים הַפְּתוּחִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית יַעֲשֶׂה לֶחִי אוֹ קוֹרָה. וּבַמָּבוֹי הַגָּדוֹל, אִם הוּא מְפֻלָּשׁ, עוֹשֶׂה צוּרַת פֶּתַח בְּרֹאשׁוֹ הָאֶחָד, וּבְרֹאשׁוֹ הַב' לֶחִי אוֹ קוֹרָה. וְאִם אֵינוֹ מְפֻלָּשׁ — עוֹשֶׂה לֶחִי אוֹ קוֹרָה בְּרֹאשׁוֹ:
9. ט. וְכָל דִּינֵי מָבוֹי עָקֹם הֵם בְּמָבוֹי שֶׁבָּתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִים לְתוֹכוֹ כָּרָאוּי. אֲבָל מְבוֹאוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁאֵין בָּתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִים לְתוֹכוֹ כָּרָאוּי וְדִינָם כְּחָצֵר, אֵינָם צְרִיכִים שׁוּם תִּקּוּן בְּעַקְמוּמִיתָם, כְּמוֹ שֶׁאֵין צָרִיךְ בְּחָצֵר עֲקֻמָּה. וְאַף שֶׁלְּעִנְיַן פִּלּוּשׁ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית אָנוּ מַחְמִירִים בָּהֶם כְּמוֹ בְּמָבוֹי גָּמוּר — זֶהוּ לְפִי שֶׁהֵם קְרוֹבִים שָׁם לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית. מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַקְמוּמִיתָם, שֶׁאֵינוֹ קָרוֹב לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֵין מַחְמִירִים בּוֹ יוֹתֵר מִבְּחָצֵר: