משנה ברורה Mishnah Berurah 3 se'if katans ›

1. א. (א) יכולים וכו' - אמרינן בגמרא בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת וע"כ לא יפה עושין אותן שכל ימי השבוע אין הולכין רק בשבת:
2. ב. (ב) כדרך שאומר לו בחול - דמצטער ומעורר הבכי דאסור בשבת:
3. ג. (ג) אומר לו וכו' - אבקור חולים קאי ובנחום אבלים יאמר לו שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא ויש מקילים דרשאי לומר המקום ינחמך. כתב בפמ"ג אם בא האבל לבהכ"נ אחר אמירת מזמור שיר ליום השבת שוב לא יקרא השמש צאו נגד האבל דאין להזכיר אבילות בפרהסיא ומ"מ לילך בעצמו לו לומר שבת היא מלנחם וכו' רשאי:

שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 3 se'ifs ›

1. א. נִחוּם אֲבֵלִים וּבִקּוּר חוֹלִים בְּשַׁבָּת וּבוֹ ג' סְעִיפִים: מֻתָּר לְבַקֵּר חוֹלִים בְּשַׁבָּת. וְלֹא יְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִים בְּחֹל: "הַמָּקוֹם יְרַחֵם וְכוּ'", שֶׁעַל יְדֵי בַּקָּשַׁת רַחֲמִים יְעוֹרֵר בֶּכִי וְיִצְטַעֵר, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַרְחִיב דַּעְתָּם בְּדִבְרֵי תַנְחוּמִים שֶׁלֹּא יִצְטַעֲרוּ בְּשַׁבָּת, שֶׁיֹּאמַר: "שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעוֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא, וְרַחֲמָיו מְרֻבִּים וְשִׁבְתוּ בְּשָׁלוֹם". וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צְרִיכִין לוֹמַר: "וְרַחֲמָיו מְרֻבִּים כוּ'". וְכֵן נָהֲגוּ. וְכֵן הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר כְּשֶׁמְּבָרֵךְ הַחוֹלֶה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאוֹמֵר "מִי שֶׁבֵּרַךְ כוּ'" — לֹא יֹאמַר: "הַמָּקוֹם יִשְׁלַח רְפוּאָה כוּ'", אֶלָּא יֹאמַר: "שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעוֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבֹא":
2. ב. וּמֻתָּר לְנַחֵם אֲבֵלִים בְּשַׁבָּת. וּמֻתָּר לוֹמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִים בְּחֹל: "הַמָּקוֹם יְנַחֶמְךָ", שֶׁעַל יְדֵי בַּקָּשָׁתוֹ עַל נֶחָמָתוֹ לֹא יְעוֹרֵר בֶּכִי:
3. ג. וּבְקֹשִׁי הִתִּירוּ לְנַחֵם אֲבֵלִים וּלְבַקֵּר חוֹלִים בְּשַׁבָּת, שֶׁמָּא יָבֹא לְהִצְטַעֵר עִמָּהֶם, וְלֹא כְּאוֹתָן שֶׁאֵין הוֹלְכִים כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ רַק בְּשַׁבָּת לְבָד: