משנה ברורה Mishnah Berurah 29 se'if katans ›

1. א. (א) מדבר וכו' - הטעם בפסול פתילות ושמנים שאין מאירין יפה וחיישינן שמא יטה הכלי שיבוא השמן שבתוכו אל הפתילה כדי שידלק יפה וחייב משום מבעיר:
2. ב. (ב) וקנבוס - והא"ר כתב דנכון להחמיר לכתחלה בקנבוס אם אפשר באחר:
3. ג. (ג) האסורים - בין פסול פתילות ובין שמנים:
4. ד. (ד) אסור להשתמש - אפי' תשמיש שאין צריך עיון שמא יטה דאלו בדבר שצריך עיון אסור לעשות בשבת לאור הנר אפילו בנר יפה כבסימן ער"ה והט"ז לקמן בסימן תרע"ג כתב דבעניננו אפילו ביש אחר עמו שרואה אותו אפילו הכי אסור דא"א ליזהר שלא יטה:
5. ה. (ה) מותר להשתמש - אפילו הנרות עומדות בחדר אחר דכיון שיש במקום אחד נר כשר יזכור ולא יטה גם במקומות אחרים כן פירש במ"א ובא"ר כתב שכונת הרמ"א היינו דוקא באותו חדר עצמו ועיין בביאור הגר"א בד"ה וי"א דאם וכו' מדמה עניננו לנר חנוכה להי"א הזה ושם הלא אינו מותר להשתמש לנר חנוכה כ"א כשהנר כשר עומד אצלם ולא בחדר אחר הרי דמפרש כהא"ר וכן בספר קרבן נתנאל מחמיר כשעומד בחדר אחר:
6. ו. (ו) בלא נר - כגון לשכב בחדר או למשוך יין מן המרתף והיינו דרך כלי [שקורים הא"ן או ליבע"ר בל"א] אבל לא דרך ברזא:
7. ז. (ז) מותר לעשות - הא"ר פירש דוקא כשיש עכ"פ נר אחד כשר בבית שעי"ז מותר אפילו בחדר אחר אבל שארי אחרונים פירשו דאפילו אין נר כשר כלל מותר להי"א הזה:
8. ח. (ח) בדיעבד - ואם יש נר אחד כשר ועומד אצלו נר פסול כתב המ"א דמותר להשתמש אפילו שלא לצורך שבת דלא יהא אלא נר אחד בלחוד וכמ"ש סימן רע"ו ס"ד עי"ש ועיין בבה"ל. והיינו דוקא לענין להשתמש כשכבר הדליק ומטעם דכיון דיש לו נר כשר שמדליק יפה תו לא אתי להטות אבל אין להקל מטעם זה להדליק לכתחלה נר כשר עם פסול [פמ"ג ולבו"ש]:
9. ט. (ט) אסור - אף דעתה ע"י הכריכה האור נאחז ומאיר יפה ולא אתי להטות אפ"ה אסור גזירה שמא ידליק בו לבדו:
10. י. (י) מותר - אפילו מדליק שניהם יחד דכיון שאין מכוין לפתילה להדליקו לא גזרו בו:
11. יא. (יא) של מלח - לפי שהמלח צולל את השמן שתמשך אחר הפתילה:
12. יב. (יב) של פול - כדי להניח הפתילה עליו. ובתוספתא פ"ב איתא טעם העושה כן כדי שיהא שוהה ודולק:
13. יג. (יג) בזפת וכו' - היינו שיניחם בנר ויתן הפתילה בתוכם כמו שעושין בשמן אבל נרות כעין שלנו מבואר בס"ז דשרי. אין מדליקין בשמרי שמן דהוא עב ואינו נמשך היטב אחר הפתילה:
14. יד. (יד) ולא בחלב - ושומן הבהמה הוא ג"כ בכלל חלב לענין זה כמו שביררנו בביאור הלכה ולענין חמאה יש לעיין אך לפי מה שידוע דדרך להתיך החמאה והשומן קודם שמדליקין בו יש עצה לזה דהיינו שיתן לתוכם מעט משמנים הכשרים ומהני בודאי וכדלקמן בס"ה אך מ"מ לכתחלה טוב ליזהר מלהדליק בהן אם יש לו שמנים אחרים כי לפעמים נשאר בנר שומן ונותן חמאה ומבשלן ועובר על איסור בישול בשר וחלב וגם על איסור הנאה אם לא בשומן עוף דקי"ל דאין בו משום בישול והנאה:
15. טו. (טו) ויניחנו ויצא - וחובה לאכול בשבת אצל הנר:
16. טז. (טז) בצרי - הוא שמן אפרסמון וריחו טוב מאד:
17. יז. (יז) יסתפק ממנו - ויש עוד טעם אחר בש"ס מפני שהוא עף ונדבק בכותלי הבית ומבעיר את הבית ואדם בהול על ממונו ויבוא לכבות וכתב המג"א דמזה למדנו שלא יסתום התנור בעצים שלא יבוא לידי חילול שבת עי"ז:
18. יח. (יח) מעט וכו' - אבל אם היה רובו משמנים הכשרים ומיעוט מהפסולים בטל ברוב ומותר:
19. יט. (יט) אין מדליקין - דגזרינן דילמא אתי לאדלוקי בעינייהו:
20. כ. (כ) חלב מהותך - שהתיכו אותו על האור או שהוא חלב מחוי ממעי הבהמה והוא שעדיין לא נקרשו אבל אם נקרשו הר"ן אוסר אפילו בנתינת שמן לתוכו וכתב הא"ר דכן עיקר אח"כ מצאתי בחידושי הרמב"ן והרשב"א והריטב"א שפסקו כן והביאו ראיה מירושלמי:
21. כא. (כא) וקרבי דגים - שנימוחו. ושמן צלול שעושין מגלגל עינו של דג או מבשרו מותר אפילו בעיניה:
22. כב. (כב) מותר וכו' - דלפי עיקר הדין היה מותר בחלב מהותך לפי שנמשך אחר הפתילה שפיר אלא דרבנן גזרו בו אטו שאינו מהותך וכשהוא בתערובות לא גזרו בו דה"ל גזירה לגזירה:
23. כג. (כג) המובחר - דהוא נמשך אחר הפתילה טפי מכולהו ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשאר שמנים שאורן צלול והם קודמין לנר שעוה ונר שעוה קודם לנר של חלב דאורה צלול ויפה [מטה משה] ונ"ל דכ"ז לפי ענין הנר דבנר שלנו [שקורין סטרין] שצלול בודאי יותר מן השעוה ואינו רגיל להטות בו אפילו בחול זה עדיף מנר שעוה ואולי אף מכל השמנים דהרי בודאי לא אתי להטות ועיין מה שנכתוב לקמן בסימן ער"ה:
24. כד. (כד) כרך זפת וכו' - דלא אסרו בכולהו אלא אם היו נתונים בכלי ונותן הפתילה בתוכם כמו שעושין בשמן שאז אין נמשכים אחר הפתילה אבל בזה נמשך שפיר עם הפתילה שבתוכו:
25. כה. (כה) סביב הפתילה - דוקא אם הפתילה כשרה אבל אם היא פסולה לא מהני הכריכה סביב לה:
26. כו. (כו) צריך שידליק - כדי שיהא הלהב עולה יפה מיד שיסלק ידו כמו שהיה הענין בהדלקת המנורה [לבוש]:
27. כז. (כז) מן וכו' - וה"ה בנר שעוה וחלב:
28. כח. (כח) ומ"מ נהגו - ואף בנר הכרוך כעין שלנו עושין כן. וזה יעשה האיש מתחלה ויהיה תועלת שלא תשהה האשה בהדלקתה בהגיע זמנה:
29. כט. (כט) בסמרטוטין - היינו בלאי בגדי פשתן הגסים ומטעם שאין האור נאחז יפה בהן ועיין בפמ"ג. אין מדליקין על השלחן בנר חרס ישן דמאיס אא"כ הסיקו באור ואם הוא של זכוכית או של חרס מצופה שרי שאינו מאוס כ"כ. ובאיש עני שאין לו ודאי מותר ממה שיתבטל מנר שבת דהוא חובה [פמ"ג]:

שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 16 se'ifs ›

1. א. דִּינֵי הַפְּתִילָה וְהַשֶּׁמֶן וּבוֹ ט"ז סְעִיפִים: אָסוּר לַעֲשׂוֹת פְּתִילָה לְנֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת מִדָּבָר שֶׁהָאוּר אֵינוֹ נֶאֱחָז בּוֹ וְנִכְנָס בְּתוֹכוֹ אֶלָּא נִסְרָךְ סְבִיבָיו וְהַשַּׁלְהֶבֶת קוֹפֶצֶת, כְּגוֹן צֶמֶר, וְשֵׂעָר, וּפִשְׁתָּן שֶׁאֵינוֹ נָפוּץ, וּפְסֹלֶת שֶׁל מֶשִׁי, וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינָן דּוֹלְקִים יָפֶה חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יַטֶּה הַנֵּר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב מְאֹד הַשֶּׁמֶן שֶׁבְּתוֹכוֹ אֶל הַפְּתִילָה וְיִדְלַק יָפֶה, וְנִמְצָא מַבְעִיר בְּשַׁבָּת. אֲבָל עוֹשִׂים מִצֶּמֶר גֶּפֶן וְקַנַּבּוּס וְכַיּוֹצֵא בָהֶם מִדְּבָרִים שֶׁהָאוּר נֶאֱחָז בָּהֶם וְנִכְנָס בְּתוֹכָם. וּפִשְׁתָּה נְפוּצָה יוֹתֵר טוֹבָה מִכֻּלָּם:
2. ב. וְאִם הִדְלִיק בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים — אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָן שׁוּם תַּשְׁמִישׁ בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ תַּשְׁמִישׁ שֶׁאֵין צָרִיךְ עִיּוּן כְּלָל, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵצֶל הַנֵּר בִּשְׁבִילוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינָן מְאִירִים יָפֶה חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יַטֶּה הַנֵּר אַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ מֵרָחוֹק. וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין נֵרוֹת שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן לִשְׁאָר הַנֵּרוֹת שֶׁבַּבַּיִת אוֹ שֶׁבִּשְׁאָר כָּל הַחֲדָרִים, שֶׁכֻּלָּן צְרִיכִים לִהְיוֹת מִדְּבָרִים הַמֻּתָּרִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד נֵר כָּשֵׁר שֶׁעָשׂוּי מִדָּבָר הַמֻּתָּר, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁאָר כָּל הַנֵּרוֹת עֲשׂוּיִים מִדָּבָר הָאָסוּר — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אֲפִלּוּ אִם נֵר הַכָּשֵׁר דּוֹלֵק בְּחֶדֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁהִצְרִיכוּהוּ נֵר כָּשֵׁר בְּמָקוֹם אֶחָד — יֵשׁ לוֹ הֶכֵּר וְזִכָּרוֹן בָּזֶה וְלֹא יָבֹא לְהַטּוֹת. וּלְצֹרֶךְ שַׁבָּת יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בְּדִיעֲבַד, וּמֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָן. וְאִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד נֵר אֶחָד כָּשֵׁר וְעוֹמֵד אֶצְלוֹ נֵר פָּסוּל — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ שָׁם לְדִבְרֵי הַכֹּל בְּכָל עִנְיָן, שֶׁהֲרֵי אַף אִם לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא נֵר הַכָּשֵׁר בִּלְבָד הָיָה יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ שָׁם, וּמַה מַּפְסִידוֹ אוֹר נֵר הַפָּסוּל:
3. ג. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּלֹא נֵר, כְּגוֹן לִמְשׁוֹךְ יַיִן מִן הַמַּרְתֵּף וְכַיּוֹצֵא בָזֶה — מֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ לְאוֹר נֵר הַפָּסוּל אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם נֵר כָּשֵׁר בְּשׁוּם מָקוֹם, לְפִי שֶׁאֵין לָחוּשׁ בָּזֶה שֶׁמָּא יַטֶּה, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת זֶה בְּלֹא נֵר כְּלָל. וּלְצֹרֶךְ שַׁבָּת יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל זֶה בְּדִיעֲבַד:
4. ד. אִם כָּרַךְ דָּבָר שֶׁמֻּתָּר לְהַדְלִיק עַל דָּבָר שֶׁאָסוּר לְהַדְלִיק בּוֹ וַעֲשָׂאָן פְּתִילָה אַחַת, אִם נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהַעֲבוֹת הַפְּתִילָה כְּדֵי לְהוֹסִיף אוֹרָהּ — אָסוּר לְהַדְלִיקָהּ לְנֵר שֶׁל שַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹא לְהַדְלִיק בְּדָבָר הָאָסוּר בִּלְבַדּוֹ. וְאִם נִתְכַּוֵּן לְהַקְשׁוֹת הַפְּתִילָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עוֹמֶדֶת וְלֹא תֵרֵד לְמַטָּה — מֻתָּר לְהַדְלִיקָהּ אַף עַל פִּי שֶׁגַּם דָּבָר הָאָסוּר דּוֹלֵק בָּהּ. וְאִם דָּבָר הָאָסוּר הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִפְתִילָה בִּלְבַדּוֹ, כְּגוֹן קַשׁ וּגְמִי וְכַיּוֹצֵא בָהֶם — מֻתָּר לִכְרוֹךְ עֲלֵיהֶם דָּבָר הַמֻּתָּר וּלְהַדְלִיקָן, אֲפִלּוּ אִם מִתְכַּוֵּן לְהַעֲבוֹת הַפְּתִילָה כְּדֵי לְהוֹסִיף אוֹרָהּ, לְפִי שֶׁאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יָבֹא לְהַדְלִיק בְּדָבָר הָאָסוּר בִּלְבַדּוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין רָאוּי לִפְתִילָה כְּלָל בִּלְבַדּוֹ:
5. ה. מֻתָּר לִתֵּן גַּרְגִּיר שֶׁל מֶלַח וּגְרִיס שֶׁל פּוֹל עַל פִּי הַנֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא דוֹלֵק יָפֶה בְּשַׁבָּת, שֶׁהַמֶּלַח וְהַגְּרִיס צוֹלְלִין אֶת הַשֶּׁמֶן וְנִמְשָׁךְ יָפֶה אַחַר הַפְּתִילָה, וְאֵין בָּזֶה אִסּוּר בְּמַה שֶּׁגּוֹרֵם קְצָת הַבְעָרָה בְּשַׁבָּת:
6. ו. אָסוּר לְהַדְלִיק נֵר לְשַׁבָּת, בֵּין נֵר שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, בֵּין כָּל נֵר שֶׁבַּבַּיִת אוֹ שֶׁבִּשְׁאָר חֲדָרִים, מִשְּׁמָנִים שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה. וְאֵלּוּ הֵם, זֶפֶת, וְשַׁעֲוָה, וְשֶׁמֶן הֶעָשׂוּי מִצֶּמֶר גֶּפֶן, (שׁוּמָן) אַלְיָה (וּשְׁאָר שׁוּמָן), וַחֲלָבִים שֶׁאֵינָן מְבֻשָּׁלִים, וְקִרְבֵי דָגִים שֶׁלֹּא נִמּוֹחוּ, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינָן דּוֹלְקִים יָפֶה — חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יַטֶּה הַנֵּר. וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁמָנִים נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה, וּמַדְלִיקִין בְּכֻלָּם. חוּץ מִן הָעִטְרָן, מִפְּנֵי שֶׁרֵיחוֹ רָע, וּגְזֵרָה שֶׁמָּא יַנִּיחֶנּוּ וְיֵצֵא, וְחוֹבָה לֶאֱכוֹל אֵצֶל הַנֵּר בְּשַׁבָּת. וְחוּץ מִן הַצֳּרִי, מִפְּנֵי שֶׁרֵיחוֹ נוֹדֵף, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ, וְהַמִּסְתַּפֵּק מֵהַנֵּר הַדּוֹלֵק יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם מְכַבֶּה, וְעוֹד מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָף וְנִדְבָּק הָאוּר בְּכָתְלֵי הַבַּיִת, וְשֶׁמָּא יְהֵא בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ וְיָבֹא לְכַבּוֹת. וּמִטַּעַם זֶה צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִסְתּוֹם הַתַּנּוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵשׁ בָּעֵץ:
7. ז. שְׁמָנִים שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה שֶׁנָּתַן לְתוֹכָן שֶׁמֶן זַיִת כָּל שֶׁהוּא וְאָז הֵם נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לְהַדְלִיק בָּהֶן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹא לְהַדְלִיק בָּהֶן בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת שֶׁמֶן:
8. ח. וְחֵלֶב שֶׁהִתִּיכוֹ וְכֵן קִרְבֵי דָגִים שֶׁנִּמּוֹחוּ שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה — מֻתָּר לְהַדְלִיקָם עַל יְדֵי שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכָם שֶׁמֶן כָּל שֶׁהוּא מִשְּׁאָר כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁמַּדְלִיקִין בָּהֶם. אֲבָל בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת שְׁאָר שֶׁמֶן — אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹא לְהַדְלִיק בָּהֶם כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא נִתּוֹכוּ וְנִמּוֹחוּ, וְאָז אֵינָם נִמְשָׁכִים, וְיֵשׁ חֲשַׁשׁ הַטָּיַת הַנֵּר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמַּדְלִיקָם עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת שְׁאָר שֶׁמֶן כָּל שֶׁהוּא, אַף אִם יָבֹא לְהַדְלִיקָם עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת זֶה כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא נִתּוֹכוּ וְנִמּוֹחוּ — לֹא יִהְיֶה שָׁם חֲשַׁשׁ הַטָּיָה, לְפִי שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה עַל יְדֵי הַשֶּׁמֶן כָּל שֶׁהוּא:
9. ט. שִׁמְרֵי שֶׁמֶן אֲפִלּוּ שֶׁל שֶׁמֶן זַיִת — אֵין מַדְלִיקִים בָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה:
10. י. אִם עָבַר וְהִדְלִיק בַּשְּׁמָנִים שֶׁאָסוּר לְהַדְלִיק בָּהֶם — דִּינוֹ כְּהִדְלִיק בַּפְּתִילוֹת שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:
11. יא. לֹא אָסְרוּ לְהַדְלִיק בַּשְּׁמָנִים שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִים אֶלָּא כְּשֶׁהַשֶּׁמֶן אֵינוֹ כָּרוּךְ סְבִיב הַפְּתִילָה כְּמוֹ נֵרוֹת שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא מֻנָּח כֻּלּוֹ בַּכְּלִי שֶׁהוּא הַנֵּר וְתוֹחֵב פְּתִילָה בְּתוֹכוֹ, שֶׁאָז הוּא אֵינוֹ נִמְשָׁךְ אַחַר הַפְּתִילָה. אֲבָל אִם כָּרַךְ אוֹתוֹ סְבִיב הַפְּתִילָה, כְּגוֹן שֶׁכָּרַךְ זֶפֶת אוֹ שַׁעֲוָה אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ מְהֻתָּךְ סְבִיב הַפְּתִילָה — הֲרֵי הוּא נִמְשָׁךְ אַחֲרֶיהָ, וּמֻתָּר לְהַדְלִיק בּוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם עָשָׂה פְּתִילָה מִדְּבָרִים הָאֲסוּרִים וְכָרַךְ סְבִיבָהּ אֶת הַשַּׁעֲוָה אוֹ אֶת הַחֵלֶב אֲפִלּוּ הַמְּהֻתָּךְ — אָסוּר לְהַדְלִיק בָּהּ, שֶׁאַף שֶׁהַשֶּׁמֶן נִמְשָׁךְ אַחַר הַפְּתִילָה, מִכָּל מָקוֹם הַפְּתִילָה מֵחֲמַת עַצְמָהּ אֵינָהּ דּוֹלֶקֶת יָפֶה, וְחוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יַטֶּה:
12. יב. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַשְּׁמָנִים חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים כְּשֵׁרִים לְהַדְלִיק בָּהֶם לְכַתְּחִלָּה — מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְהַדֵּר אַחַר שֶׁמֶן זַיִת כְּמוֹ לְנֵר חֲנֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תרע"ג. וְאִם אֵין שֶׁמֶן זַיִת מָצוּי — מִצְוָה יוֹתֵר בִּשְׁאָר שְׁמָנִים שֶׁאוֹרָן זַךְ וְצָלוּל מִבְּנֵרוֹת שֶׁל חֵלֶב וְשֶׁל שַׁעֲוָה הַכְּרוּכִים, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹסְרִים אוֹתָן, שֶׁאֵינָם מְחַלְּקִים בֵּין הַשֶּׁמֶן הַפָּסוּל הַמֻּנָח בִּכְלִי לַכָּרוּךְ סְבִיב הַפְּתִילָה. וְאִם צָרִיךְ לִלְמוֹד בַּלַּיְלָה לְאוֹר הַנֵּר — יַדְלִיק נֵר כָּרוּךְ וְלֹא שֶׁאֵינוֹ כָּרוּךְ, לְפִי שֶׁאֵצֶל הַכָּרוּךְ יֵשׁ הֶתֵּר לִלְמוֹד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ער"ה. וּמִצְוָה יוֹתֵר בְּנֵר שֶׁל שַׁעֲוָה מִבְּשֶׁל חֵלֶב, לְפִי שֶׁאוֹרוֹ צָלוּל יוֹתֵר:
13. יג. הַמַּדְלִיק צָרִיךְ שֶׁיַּדְלִיק כָּל כָּךְ עַד שֶׁיֶּאֱחוֹז הָאוּר בְּרֹב אוֹתָהּ חֲתִיכַת פְּתִילָה הַיּוֹצֵאת מִן הַנֵּר. וְכֵן בַּנֵּר הַכָּרוּךְ צָרִיךְ שֶׁיֶּאֱחוֹז הָאוּר בְּרוֹב הַיּוֹצֵא מֵהַכָּרוּךְ:
14. יד. מִן הַדִּין אֵין צָרִיךְ לְהַבְהֵב הַפְּתִילָה עַל הַשַּׁלְהֶבֶת קֹדֶם שֶׁיַּדְלִיקֶנָּה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְחֹרֶכֶת וְתַדְלִיק יָפֶה. אֲבָל נָהֲגוּ הַנָּשִׁים לְהַדְלִיק הַפְּתִילָה וּלְכַבּוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְחֹרֶכֶת קֹדֶם שֶׁתַּדְלִיקֶנָּה לְשֵׁם מִצְוָה, כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחוֹז בָּהּ הָאוּר יָפֶה, בֵּין בְּנֵר שֶׁל שֶׁמֶן, בֵּין בְּנֵר הַכָּרוּךְ, וּמִנְהָג יָפֶה הוּא:
15. טו. סְמַרְטוּטִין, דְּהַיְנוּ בְּלָאֵי בִּגְדֵי פִשְׁתָּן הַגַּסִּים — אֵין עוֹשִׂים אוֹתָם פְּתִילָה לַנֵּר אֲפִלּוּ הֵם מְחֹרָכִים, לְפִי שֶׁאֵינָם דּוֹלְקִים יָפֶה. אֲבָל בִּגְדֵי פִשְׁתָּן הַדַּקִּים — מַדְלִיקִים בָּהֶם (אֲפִלּוּ הֵם חֲדָשִׁים) אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְחֹרָכִים. וְאִם חָל יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת — אָסוּר לְהַדְלִיק בַּחֲתִיכַת בֶּגֶד שֶׁהִיא ג' אֶצְבָּעוֹת מְצֻמְצָמוֹת לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, לְפִי שֶׁקֹּדֶם שֶׁמַּתְחִיל לְהַדְלִיקָהּ תּוֹרַת כְּלִי עָלֶיהָ לְעִנְיַן קַבָּלַת טֻמְאָה, לְפִי שֶׁנִּקְרֵאת בֶּגֶד, וּמִיָּד שֶׁהִתְחִיל לְהַדְלִיקָהּ קֹדֶם שֶׁהִדְלִיק רֹב הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה חוּץ לַנֵּר נִתְבַּטְּלָה מִתּוֹרַת כְּלִי, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְחֲתָה מִג' אֶצְבָּעוֹת אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, שֶׁאֵין שֵׁם בֶּגֶד עָלֶיהָ, וַהֲרֵי נַעֲשֵׂית שֶׁבֶר כְּלִי בְּיוֹם טוֹב, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא נוֹלָד, שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב, וְכָל נוֹלָד אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּיוֹם טוֹב, אִם כֵּן מַה שֶּׁהוּא מִתְעַסֵּק לְהַדְלִיק רֹב הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה חוּץ לַנֵּר אַחַר שֶׁהִתְחִיל לְהַדְלִיקָהּ — הוּא עוֹשֶׂה אִסּוּר בְּזֶה, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּנוֹלָד בְּיוֹם טוֹב. בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמַּנִּיחָם בַּנֵּר כָּךְ כְּמוֹת שֶׁהִיא, שֶׁלֹּא קִפְּלָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹדְלִין פְּתִילוֹת, אֲבָל אִם קִפְּלָהּ וְגָדַל מִמֶּנָּה פְּתִילָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — מֻתָּר לְהַדְלִיק בָּהּ, לְפִי שֶׁכְּבָר נִתְבַּטְּלָה מִתּוֹרַת בֶּגֶד לְעִנְיַן טֻמְאָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְאֵין כַּאן נוֹלָד:
16. טז. אֵין לְהַדְלִיק בְּנֵר יָשָׁן שֶׁל חֶרֶס עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁשָּׁם עִקַּר מִצְוַת נֵר שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאֵין מַדְלִיקִים בּוֹ בַּחֲנֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תרע"ג, עַיֵּן שָׁם: