משנה ברורה Mishnah Berurah 12 se'if katans ›

1. א. (א) אם אין מים וכו' - כתב בים של שלמה דאותן שנוטלין ידיהם בלחות העשבים כשאין להם מים עבירה היא בידם שמזלזלין בנט"י וגם ברכתן לבטלה היא שאין זה נטילה כל עיקר [והביאו הפמ"ג]:
2. ב. (ב) מצויים וכו' - אבל כשמים מצויים אסור אף במפה דילמא אתי למינגע:
3. ג. (ג) לפניו ברחוק יותר וכו' - ר"ל כשהולך בדרך ומשער שלא ימצא מים אף ברחוק יותר מארבעה מילין והוא רוצה לאכול אז התירו לו לאכול ע"י כריכת מפה על ידיו אבל אם הוא משער שישיג מים תיכף אחר ד' מילין מחוייב להמתין עד שיבוא לשם ולאחריו דיש לו טרחא לחזור מדרכו סגי בשיעור מיל כשמשער שלא ימצא בו מים מותר ע"י מפה. וכתבו האחרונים דה"ה אם מסופק שמא לא ימצא מים לפניו בשיעור ד' מילין ולאחריו מיל והוא תאב לאכול מותר ג"כ ע"י מפה ושומרי גנות ופרדסין כשצריכין לילך אחר מים אינם מחוייבין אלא פחות ממיל כמו מלאחריו משום שאינם יכולים לעזוב שמירתן. והח"א ושארי אחרונים הסכימו דכל היושב בביתו ג"כ אינו מחוייב לטרוח אחר מים אלא פחות ממיל כמו מלאחריו דרק לפניו בדרך שהולך בלא"ה לשם הצריכוהו להמתין עד ד' מילין:
4. ד. (ד) יטול ידיו וכו' - צ"ל ילוט ור"ל שכורך ידיו [מאמר מרדכי]:
5. ה. (ה) במפה - או בשום דבר [גמרא] ועיין בביאור הלכה דלדעת המחבר מסתברא דצריך לכרוך שתי ידיו דוקא דאף שאוכל באחת שמא יגע בחברתה אמנם לדעת רמ"א יש להקל בזה וצ"ע:
6. ו. (ו) במשקה - דגם בזה הצריכו נטילה כדלעיל בסימן קנ"ח ועיין מה שכתבנו שם במ"ב. כתב הא"ר דבמקום שאין לו מפה מותר אף בלא מפה כיון דאין יכול להשיג מים בשיעור זה אך באמת הוא דבר שאינו מצוי דאטו בגברי ערטילאי עסקינן דלית ליה שום סודר שיהיה יכול לכרוך ידיו בו ובודאי מחויב לעשות כן דהערוך דמצריך מפה לאו יחידאה הוא דגם הר"ח בפירושו על פסחים [שזכינו עתה לאורו] בדף מ"ז כתב בהדיא כן:
7. ז. (ז) ע"י כף - האחרונים נתקשו בזה דמנ"ל לרמ"א דין זה ושאני מפה שידו מכוסה משא"כ בזה שידו מגולה חיישינן טפי דילמא אתי למינגע ובא"ר יישבו בדוחק ע"ש וע"כ נראה דאם יש לו מפה יכרוך במפה דוקא:
8. ח. (ח) אינו צריך נט"י - אע"פ שנוגע בהמאכל דלא תקנו רבנן נטילה אלא להאוכל בלבד:
9. ט. (ט) אע"פ וכו' - דלא פלוג רבנן באוכל בין נוגע לאינו נוגע [לבוש]:
10. י. (י) וה"ה לאוכל במגרפה - דלא עדיף מאוכל מחמת מאכיל דצריך נטילה:
11. יא. (יא) למי שלא נטל ידיו - דוקא בידוע שלא נטל אבל בספק מותר [כן הוא לפי מה שצידד המ"א בסימן קס"ט סק"ה ע"ש] ובפרט דלעני בתורת צדקה בודאי אין להחמיר בספק ע"ש בס"ב. ומ"מ טוב דכשנותן לעני שלא קים ליה בגויה לאכול שיאמר קום נטול ידך [א"ר]:
12. יב. (יב) משום לפני עור - דהיינו בלחם של המאכיל דבלחם של האוכל ויוכל לקחת בעצמו אין כאן לפני עור מ"מ כתבו האחרונים דאסור גם בזה משום דאסור לסייע ידי עוברי עבירה ועיין בפמ"ג:

שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 2 se'ifs ›

1. א. דִּין מִי שֶׁאֵין לוֹ מַיִם וְהַמַּאֲכִיל לַאֲחֵרִים, וּבוֹ ב' סְעִיפִים: אָסוּר לֶאֱכֹל בְּלֹא נְטִילָה, אֲפִלּוּ אִם רוֹצֶה לִכְרֹךְ יָדָיו בְּמַפָּה אוֹ אוֹכֵל בְּכַף שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּפַּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִגַּע. וַאֲפִלּוּ הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ עֵת הָאֹכֶל וְלֹא מָצָא מַיִם, אִם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו מַיִם בְּרִחוּק ד' מִילִין — צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם. וְאִם יֵשׁ מַיִם לְאַחֲרָיו בְּפָחוֹת מִמִּיל — צָרִיךְ לַחֲזֹר לְשָׁם אַף עַל פִּי שֶׁנָּחוּץ לְדַרְכּוֹ. אֲבָל אִם יֵשׁ בְּרִחוּק מִיל לְאַחֲרָיו וְיוֹתֵר מִד' מִילִין לְפָנָיו — יִכְרֹךְ יָדָיו בְּמַפָּה וְיֹאכַל פִּתּוֹ אוֹ דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה, אוֹ אוֹכֵל עַל יְדֵי כַּף. וְכֵן אִם הוּא סָפֵק אִם יִמְצָא מַיִם בְּתוֹךְ ד' מִילִין. וְשׁוֹמֵר גִּנָּה אוֹ פַּרְדֵּס — דִּינוֹ כִּלְאַחֲרָיו, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲזֹב שְׁמִירָתוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיֵּלֵךְ מִיל וְיַחֲזֹר. אֲבָל הַיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ ד' מִילִין אִם יוֹדֵעַ שֶׁיִּמְצָא מַיִם:
2. ב. הַמַּאֲכִיל לַאֲחֵרִים — אֵין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם. וְהָאוֹכֵל — צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּאֲכִיל נוֹתֵן הַפַּת לְתוֹךְ פִּיו וְהוּא אֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּפַּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִגַּע. וְהַמַּאֲכִיל, אַף שֶׁנּוֹגֵעַ — לֹא גָּזְרוּ עָלָיו, לְפִי שֶׁלֹּא גָּזְרוּ עַל נְגִיעַת חֻלִּין, אֶלָּא עַל אֲכִילָה מִשּׁוּם סֶרֶךְ תְּרוּמָה, וּבְמַאֲכָל שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי — לֹא גָּזְרוּ. וְאָסוּר לְהַאֲכִיל לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו, מִשּׁוּם "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". וַאֲפִלּוּ הַפַּת שֶׁל הָאוֹכֵל, רַק שֶׁמּוֹשִׁיטוֹ לוֹ — אָסוּר לְסַיֵּעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שמ"ז: