תעח
Siman 478
- א. שלא לאכול אחר אכילת אפיקומן. ובו ב סעיפים: אחר אפיקומן אין לאכול שום דבר: הגה ולא יאכלנו בשני מקומות דלא עדיף מאלו הפסיק בשינה דאסור משום דהוי כשני מקומות (טור) :
- ב. מי שישן בתוך הסעודה והקיץ אינו חוזר לאכול בני חבור' שישנו מקצתן בתוך הסעוד' חוזרים ואוכלים נרדמו כולם וננערו לא יאכלו נתנמנמו כולם יאכלו: הגה וכל זה אינו אלא שישנו לאחר שהתחילו לאכול האפיקומן אבל שינה קודם לזה לא הוי הפסק (טור ורבינו ירוחם) :
מפרשים · Commentaries
משנה ברורה Mishnah Berurah 11 se'if katans ›
- א. (א) אין לאכול - כדי שלא יעבור מפיו טעם מצה של אפיקומן שהוא מצוה ע"י טעם אותו מאכל ובדיעבד אם אכל אחריו שום דבר יחזור ויאכל כזית מצה שמורה לשם אפיקומן:
- ב. (ב) שום דבר - ולענין שתיה נחלקו הפוסקים ויש להחמיר במשקה המשכר ולכתחלה נכון ליזהר מכל משקה חוץ ממים וכה"ג כמו שמבואר לקמן בסימן תפ"א במ"ב סק"א:
- ג. (ג) ולא יאכלנו - להאפיקומן אבל שאר הסעודה לית לן בה:
- ד. (ד) בשני מקומות - וה"ה בחדר אחד מקצתו בשולחן זה ומקצתו בשולחן אחר דהוי כשני מקומות והטעם שאפיקומן זכר לפסח ופסח אינו נאכל בשני מקומות לפי שנאמר בבית אחד יאכל:
- ה. (ה) דלא עדיף - מביא ראיה שגם במצה מחמירין בשני מקומות כמו בפסח:
- ו. (ו) בתוך הסעודה - עיין בדברי הרמ"א בהג"ה:
- ז. (ז) אינו חוזר לאכול - דהשינה חשובה הפסק ועשאוהו רבנן כאוכל בשני מקומות:
- ח. (ח) חוזרים ואוכלים - דכיון שיתר בני החבורה היו נעורים לא חשב הפסק אפילו לגבי הישינים:
- ט. (ט) נתנמנמו - היינו שלא נשקע בשינה כולי האי ואם שואלים אותו היכן הנחת כלי זה וכשמזכירין לו הנחתו במקום פלוני נזכר ואומר הן או לאו זהו קרוי מתנמנם:
- י. (י) אבל שינה קודם לזה - דהיינו בתוך האכילה:
- יא. (יא) לא הוי וכו' - ר"ל דלא חיישינן להפסק זו כיון שאינו בתוך האפיקומן ולענין אם צריך לברך המוציא עוד הפעם משום השינה עיין לעיל בסימן קע"ח ס"ז ובמ"ב שם:
שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 6 se'ifs ›
- א. שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אַחַר אֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן וּבוֹ ו' סְעִיפִים: אַחַר אֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן אָסוּר לֶאֱכֹל שׁוּם מַאֲכָל בָּעוֹלָם, חוּץ מִמַּצָּה שְׁמוּרָה מִשְּׁעַת קְצִירָה אוֹ מִשְּׁעַת לִישָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר מִפִּיו טַעַם מַצָּה שְׁמוּרָה שֶׁל הָאֲפִיקוֹמָן עַל יְדֵי טַעַם אוֹתוֹ מַאֲכָל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ז. אֲבָל מֻתָּר לִשְׁתּוֹת כָּל הַמַּשְׁקִין שֶׁאֵינָן מְשַׁכְּרִין (אֲבָל מַשְׁקִין הַמְשַׁכְּרִין אָסוּר לִשְׁתּוֹת, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תפ"א), לְפִי שֶׁטַּעַם הַשְּׁתִיָּה אֵינוֹ מַעֲבִיר אֶת טַעַם הָאֲכִילָה מִפִּיו. וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁטַּעַם כָּל הַמַּשְׁקִין מְבַטֵּל מִפִּיו אֶת טַעַם מַצָּה שְׁמוּרָה שֶׁל אֲפִיקוֹמָן, חוּץ מִמַּיִם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תפ"א. וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם, אִם לֹא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל:
- ב. לֹא יֹאכַל הָאֲפִיקוֹמָן בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת. וַאֲפִלּוּ בְּחֶדֶר אֶחָד לֹא יֹאכְלֶנּוּ בְּב' שֻׁלְחָנוֹת, מִקְצָתוֹ בְּשֻׁלְחָן זֶה וּמִקְצָתוֹ בְּשֻׁלְחָן זֶה, לְפִי שֶׁהָאֲפִיקוֹמָן הוּא זֵכֶר לַפֶּסַח, וְאָסוּר לֶאֱכֹל מִן הַפֶּסַח בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל":
- ג. מִי שֶׁיָּשַׁן בְּאֶמְצַע אֲכִילַת הָאֲפִיקוֹמָן וְנֵעֹר מִשְּׁנָתוֹ — אָסוּר לוֹ לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל עוֹד מִן הָאֲפִיקוֹמָן אֲפִלּוּ לֹא אָכַל עֲדַיִן כְּזַיִת, לְפִי שֶׁהַשֵּׁנָה חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק בֵּין אֲכִילָה לַאֲכִילָה, וּכְשֶׁאוֹכֵל אַחַר הַשֵּׁנָה — הֲרֵי הוּא כְּאוֹכֵל בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁלֹּא בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן, וְאָסוּר לֶאֱכֹל הָאֲפִיקוֹמָן בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת:
- ד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמֵּסֵב בִּלְבַד, אֲבָל בְּנֵי הַחֲבוּרָה הַמְסֻבִּין וְיָשְׁנוּ מִקְצָתָן בְּאֶמְצַע אֲכִילַת הָאֲפִיקוֹמָן וְנֵעֹרוּ — יְכוֹלִין לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל עוֹד אֲפִלּוּ אָכְלוּ כְּבָר כְּזַיִת, שֶׁאֵין שֵׁנָתָם חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק, כֵּיוָן שֶׁמִּקְצָת חֲבוּרָתָם נִשְׁאֲרוּ בְּלֹא שֵׁנָה. אֲבָל אִם יָשְׁנוּ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה וְנֵעֹרוּ — אֵינָן חוֹזְרִין לֶאֱכֹל עוֹד:
- ה. וְכָל זֶה כְּשֶׁנִּרְדְּמוּ בְּשֵׁנָה, אֲבָל אִם נִתְנַמְנְמוּ בִּלְבַד וְנֵעוֹרוּ, וְכֵן יָחִיד שֶׁמֵּסֵב וְנִתְנַמְנֵם וְנֵעוֹר — יְכוֹלִין לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל. וְאֵיזֶהוּ מִתְנַמְנֵם? יָשֵׁן וְאֵינוֹ יָשֵׁן, נֵעוֹר וְאֵינוֹ נֵעוֹר, כְּגוֹן שֶׁאִם קוֹרִין אוֹתוֹ וְהוּא עוֹנֶה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְהֵר קֹדֶם שֶׁיָּשִׁיב, וּכְשֶׁמַּזְכִּירִין אוֹתוֹ הוּא נִזְכָּר, כְּגוֹן שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִנַּחְתָּ חֵפֶץ פְּלוֹנִי? וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַרְהֵר וְלִזְכֹּר בְּעוֹדוֹ מִתְנַמְנֵם בְּאֵיזֶה מָקוֹם הִנִּיחוֹ, וּכְשֶׁמַּזְכִּירִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: הִנַּחְתָּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי — הוּא נִזְכָּר, וְאוֹמֵר: הֵן אוֹ לָאו, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה:
- ו. וְכָל זֶה כְּשֶׁיָּשַׁן לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לֶאֱכֹל הָאֲפִיקוֹמָן, אֲבָל אִם יָשַׁן קֹדֶם לָכֵן וְנֵעוֹר — יָכוֹל לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל כַּמָּה שֶׁיִּרְצֶה וְלֶאֱכֹל הָאֲפִיקוֹמָן אַחַר כָּךְ. וְכֵן יָכוֹל לֶאֱכֹל סְעוּדָתוֹ בַּבַּיִת וְלֵילֵךְ לֶאֱכֹל הָאֲפִיקוֹמָן בְּבַיִת אַחֵר: