משנה ברורה Mishnah Berurah 17 se'if katans ›

1. א. (א) כזית - ולכתחלה טוב שיקח שני זיתים אחד זכר לפסח ואחד זכר למצה הנאכלת עמו:
2. ב. (ב) כל אחד - ואף נשים חייבות בזה:
3. ג. (ג) על השובע - ועיין לעיל בסימן תע"ו ס"א בהג"ה ובמה שכתבנו שם במ"ב:
4. ד. (ד) ויאכלנו בהסיבה - ובדיעבד אם שכח ואכלו בלא הסיבה א"צ לחזור ולאכול אם קשה עליו האכילה:
5. ה. (ה) ולא יברך עליו - שהוא רק לזכר וכנ"ל כתב של"ה ראיתי מבני עליה שהיו מנשקין המצות והמרור וכן הסוכה בכניסתו וביציאתו וכן ארבעה מינים שבלולב והכל לחבוב המצוה ואשרי מי שעובד ה' בשמחה:
6. ו. (ו) ויהא זהיר וכו' - שכיון שהוא זכר לפסח צריך לאכלו בזמן פסח והפסח אינו נאכל אלא עד חצות וכ"ש כזית הראשון שמברכין עליו על אכילת מצה שצריך ליזהר מאד שלא לאחרו עד חצות ובדיעבד אם איחר מסתפקים הראשונים אם יצא ידי חובתו וע"כ יאכלנו ולא יברך עליו על אכילת מצה וגם מרור אף שהוא מדרבנן יזהר לאכלו קודם חצות ואם איחר יאכלנו בלא ברכה ואם החשיך לו קודם אמירת הגדה עד סמוך לחצות יקדש וישתה כוס ראשון ויטול ידיו ויברך המוציא ועל אכילת מצה ויאכל וגם יברך על המרור תיכף קודם חצות ואח"כ יאמר הגדה ואח"כ יסעוד סעודתו [אחרונים]:
7. ז. (ז) שגם ההלל - ר"ל עם ברכתו שמברך לאחריה יאמר לכתחלה קודם חצות:
8. ח. (ח) בלא ברכת המוציא - דאף דבסימן קע"ט י"א דאם אמר הב לן ונברך הוי היסח הדעת ואם ירצה לאכול צריך לחזור ולברך הכא אתכא דרחמנא סמכינן דאין תלוי בדעתו דהא צריך לקיים רצון ה' ובודאי השכחה גרמה לו שיטול ידיו או לומר הב לן ונברך ולא הסיח דעתו לגמרי:
9. ט. (ט) יטול ידיו - דכיון שבירך ברכת המזון אסח דעתיה ועיין בפמ"ג שכתב דיטול בלא ברכה ובפרט היכא שיודע שלא הסיח דעתו שלא יברך:
10. י. (י) ויברך בפה"ג וכו' - וזהו כוס שלישי ולא הצריכו ליה לשתות כוס זה סמוך לברכת המזון הראשון דלא תקנו כוס ג' אלא בגמר אכילתו וזה ששכח לאכול אפיקומן כמי שלא גמר אכילתו דמי [ב"ח]:
11. יא. (יא) לא יאכל האפיקומן - דאם יאכל יצטרך לברך ברכת המזון וברכת המזון צריך כוס וא"כ הוא כמוסיף על הכוסות וכתבו כמה אחרונים דכ"ז הוא להני פוסקים דס"ל לעיל סימן קפ"ד ברכת המזון טעונה כוס אמנם לפי מנהגנו כמ"ד ברכת המזון בעלמא אינה טעונה כוס גם עכשיו יאכל האפיקומן ויברך בהמ"ז בלי כוס:
12. יב. (יב) ויסמוך על מצה וכו' - ר"ל שזה יהיה נחשב לשם אפיקומן אע"פ שלא כוון אז לשם זה ואף דקי"ל בסימן תע"ט דאחר אפיקומן אין לאכול שום דבר ואיהו הלא אכל אחר המצה עוד דברים אחרים מ"מ בדיעבד יצא:
13. יג. (יג) בתוך הסעודה וכו' - הא אם לא היה לו שמורה כלל בתוך הסעודה אף שבתחלת הסעודה אכל הכזית מצה שמורה כדין חוזר ואוכל אפיקומן דלא יצא מצות אפיקומן בזה דהא בעינן שיהא נאכל על השובע [פר"ח ופמ"ג]:
14. יד. (יד) שימור למצת מצוה - ולא אכל מאותה מצה תוך הסעודה שיהיה יכול לסמוך ע"ז לשם אפיקומן:
15. טו. (טו) אפילו לא נזכר וכו' - וכ"ש אם נזכר קודם שהתחיל לומר הלל בודאי אוכל אפיקומן ומברך בהמ"ז על הכוס ואין כאן משום שתיה בין כוס שלישי לרביעי דאסור כדלקמן בסי' תע"ט שכיון שהשלישי היה בטעות חוזר הכוס שהוא מברך עתה עליו להיות שלישי:
16. טז. (טז) עד אחר ההלל - ר"ל וגם בירך בפה"ג על כוס רביעי ששותה אחריו:
17. יז. (יז) ואין לחוש וכו' - שכיון שמתחלה היה הכוס שלישי בטעות נחשב זה הכוס לכוס שלישי ואף שא"כ הוא שלא כסדרן שהקדים לזה הכוס של הלל שהוא ראוי להיות אחרון אין הסדר מעכב. ודע דלפי מה דנוהגין בכל השנה לברך בהמ"ז בלא כוס גם בזה יאכל האפיקומן בלא כוס:

שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 11 se'ifs ›

1. א. דִּינֵי אֲכִילַת הָאֲפִיקוֹמָן וּבוֹ י"א סְעִיפִים: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם הָיוּ אוֹכְלִין הַפֶּסַח בְּסוֹף כָּל הַסְּעוּדָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱכָל עַל הַשֹּׂבַע, דְּהַיְנוּ שֶׁהַפֶּסַח יְהֵא גְּמַר כָּל הַשְּׂבִיעָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נֶהֱנִין בַּאֲכִילָתוֹ וְתֵחָשֵׁב לָהֶם, שֶׁאֲכִילַת כָּל הַקָּדָשִׁים צָרִיךְ לִהְיוֹת דֶּרֶךְ חֲשִׁיבוּת וּגְדֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה", כְּלוֹמַר לִגְדֻלָּה וַחֲשִׁיבוּת, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים וְהַגְּדוֹלִים אוֹכְלִים:
2. ב. וְאֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִפְטָרִין מֵאֲכִילַת הַפֶּסַח בַּאֲפִיקוֹמָן (פֵּרוּשׁ "אֲפִיקוֹמָן", כְּלוֹמַר הוֹצִיאוּ וְהָבִיאוּ מְזוֹנוֹת וּמַאֲכָלִים עַל הַשֻּׁלְחָן), דְּהַיְנוּ שֶׁלְּאַחַר אֲכִילַת הַפֶּסַח לֹא יֹאכְלוּ שׁוּם מִין מָזוֹן וּמַאֲכָל בָּעוֹלָם, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר טַעַם הַפֶּסַח מִפִּיו עַל יְדֵי טַעַם אוֹתוֹ מַאֲכָל:
3. ג. וְעַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ פֶּסַח — צָרִיךְ כָּל אֶחָד לֶאֱכֹל כְּזַיִת [מַצָּה] זֵכֶר לַפֶּסַח מִלְּבַד הַמַּצָּה שֶׁאָכַל לְשֵׁם אֲכִילַת מַצָּה. וְצָרִיךְ לֶאֱכֹל כְּזַיִת זֶה לְאַחַר גְּמַר כָּל הַסְּעוּדָה כְּמוֹ הַפֶּסַח, וְלֹא יֹאכַל אַחֲרָיו שׁוּם מַאֲכָל כְּמוֹ אַחַר הַפֶּסַח. וּכְזַיִת זֶה נִקְרָא "אֲפִיקוֹמָן". וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב לֶאֱכֹל שְׁנֵי זֵיתִים, אֶחָד זֵכֶר לַפֶּסַח וְאֶחָד זֵכֶר לַמַּצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת עִם הַפֶּסַח. וְאִם קָשֶׁה עָלָיו לֶאֱכֹל שְׁנֵי כְּזֵיתִים — עַל כָּל פָּנִים לֹא יִפְחֹת מִכְּזַיִת:
4. ד. הָאֲפִיקוֹמָן צָרִיךְ לְאָכְלוֹ בַּהֲסִבָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְעִנְיַן דִּיעֲבַד, שֶׁאִם שָׁכַח וַאֲכָלוֹ בְּלֹא הֲסִבָּה — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל:
5. ה. יֵשׁ נוֹהֲגִין לִטֹּל הָאֲפִיקוֹמָן כָּרוּךְ בְּמִטְפַּחַת וּמְשַׁלְשְׁלִין אוֹתוֹ לַאֲחוֹרֵיהֶם עַל כִּתְפֵיהֶם וְהוֹלְכִין בַּבַּיִת כְּד' אַמּוֹת וְאוֹמְרִים: כָּךְ הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ הוֹלְכִין "מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם", וְאַחַר כָּךְ אוֹכְלִין אוֹתוֹ. וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִין כֵּן, אֶלָּא מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִתַּחַת הַמַּפָּה שֶׁהִצְנִיעוּהוּ שָׁם וְאוֹכְלִין אוֹתוֹ:
6. ו. צָרִיךְ לִזָּהֵר לֶאֱכֹל הָאֲפִיקוֹמָן קֹדֶם חֲצוֹת לַיְלָה, כְּמוֹ הַפֶּסַח שֶׁלֹּא הָיָה נֶאֱכַל אֶלָּא עַד חֲצוֹת. וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב לְהַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל שֶׁאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם חֲצוֹת:
7. ז. אִם שָׁכַח לֶאֱכֹל אֲפִיקוֹמָן וְנִזְכַּר לְאַחַר שֶׁנָּטַל מַיִם אַחֲרוֹנִים אוֹ לְאַחַר שֶׁאָמַר "הַב לָן וְנִיבְרִךְ", אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהָאֲכִילָה, וּכְשֶׁנִּמְלַךְ לֶאֱכֹל עוֹד צָרִיךְ הוּא לְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה עַל מַה שֶּׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע"ט, מִכָּל מָקוֹם הָאֲפִיקוֹמָן יֹאכַל בְּלֹא "הַמּוֹצִיא", לְפִי שֶׁאֵין הָאֲפִיקוֹמָן תָּלוּי בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, שֶׁבְּעַל כָּרְחוֹ חַיָּב לְאָכְלוֹ. לְפִיכָךְ, אַף אִם הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהָאֲכִילָה — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַדָּבָר תָּלוּי בְּדַעְתּוֹ. וְיִזָּהֵר לִטֹּל יָדָיו בְּלֹא בְּרָכָה קֹדֶם אֲכִילַת הָאֲפִיקוֹמָן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע"ט:
8. ח. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל הַכּוֹס — יִטֹּל יָדָיו (וִיבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם") וִיבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל הָאֲפִיקוֹמָן, וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל הַכּוֹס. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ עַל הַכּוֹס — יִשְׁתֶּנּוּ וְיִטֹּל יָדָיו וִיבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל הָאֲפִיקוֹמָן, וְאַחַר כָּךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כּוֹס, שֶׁלֹּא יְהֵא כְּמוֹסִיף עַל מִנְיַן הַכּוֹסוֹת שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים. (וְטוֹב שֶׁיִּמְזֹג כּוֹס קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְלֹא יִשְׁתֶּנּוּ מִיָּד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֶלָּא יִגְמֹר עָלָיו הַהַלֵּל וְהַהַגָּדָה וְאַחַר כָּךְ יִשְׁתֶּנּוּ). וְאַף שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן טְעוּנָה כּוֹס לִשְׁתּוֹתוֹ מִיָּד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי עַכְשָׁו אֵין אָנוּ נִזְהָרִין בְּכָךְ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְאָנוּ מְבָרְכִין לִפְעָמִים בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כּוֹס, לְפִי שֶׁאָנוּ סוֹמְכִין עַל הָאוֹמְרִים שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינָהּ טְעוּנָה כּוֹס, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ"ב:
9. ט. וְכֵן אִם נִזְכַּר לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לִגְמֹר הַהַלֵּל — יִגְמֹר הַהַלֵּל וְהַהַגָּדָה וְיִשְׁתֶּה הַכּוֹס, וְאַחַר כָּךְ יִטֹּל יָדָיו וְיֹאכַל הָאֲפִיקוֹמָן וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כּוֹס. וּמִי שֶׁמַּחֲמִיר עַל עַצְמוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה וְנִזְהָר שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כּוֹס, אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם בַּחֲתִימָה שֶׁלְּאַחַר הַהַלֵּל (דְּהַיְנוּ "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְהֻלָּל כוּ'", אוֹ "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל כוּ'", כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ת"פ) — יַפְסִיק בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר וְיִטֹּל יָדָיו וְיֹאכַל הָאֲפִיקוֹמָן וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס זֶה, וְלֹא יִשְׁתֶּנּוּ מִיָּד לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֶלָּא יַחֲזֹר וְיַתְחִיל "לֹא לָנוּ", וְיִגְמֹר הַהַלֵּל וְהַהַגָּדָה וְיִשְׁתֶּה הַכּוֹס. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עוֹשִׂין שְׁתֵּי מִצְוֹת עַל כּוֹס אֶחָד, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁעַכְשָׁו נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג כְּהָאוֹמְרִים בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינָהּ טְעוּנָה כּוֹס, אִם כֵּן אֵינוֹ עוֹשֶׂה עַל כּוֹס זֶה כִּי אִם מִצְוָה אַחַת מֵעִקַּר הַדִּין, דְּהַיְנוּ גְּמַר הַהַלֵּל וְהַהַגָּדָה. אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם שֶׁבַּחֲתִימָה — יִגְמֹר אֶת הַחֲתִימָה וְיִשְׁתֶּה הַכּוֹס, וְאַחַר כָּךְ יִטֹּל יָדָיו וְיֹאכַל הָאֲפִיקוֹמָן וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כּוֹס, שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִנְיַן הַכּוֹסוֹת. וְאַף שֶׁהוּא מַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כּוֹס, מִכָּל מָקוֹם עַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת בְּעִנְיָן אַחֵר אִם לֹא שֶׁלֹּא יֹאכַל הָאֲפִיקוֹמָן כְּלָל, וּמוּטָב שֶׁיַּנִּיחַ זְהִירָתוֹ וְיִנְהַג כַּמִּנְהָג הַפָּשׁוּט לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כּוֹס מִמַּה שֶּׁלֹּא יֹאכַל אֲפִיקוֹמָן כְּלָל. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל הָאֲפִיקוֹמָן קֹדֶם שְׁתִיַּת כּוֹס רְבִיעִי, לְפִי שֶׁלְּהָאוֹמְרִים בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינָהּ טְעוּנָה כּוֹס — הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה אִסּוּר בְּמַה שֶּׁמַּפְסִיק הַרְבֵּה בֵּין גְּמַר הַהַלֵּל וְהַהַגָּדָה לִשְׁתִיַּת הַכּוֹס בַּאֲכִילַת הָאֲפִיקוֹמָן וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה מִיָּד לְאַחַר חֲתִימַת הַהַלֵּל כְּתַקָּנַת חֲכָמִים. וְהָאוֹמְרִים שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן טְעוּנָה כּוֹס — הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה אִסּוּר בְּמַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר ב' מִצְוֹת עַל כּוֹס אֶחָד, וְגַם בְּמַה שֶּׁמַּפְסִיק בַּאֲכִילַת הָאֲפִיקוֹמָן בֵּין חֲתִימַת הַהַלֵּל לִשְׁתִיַּת הַכּוֹס שֶׁלְּאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן (אֲבָל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק לְהָאוֹמְרִים שֶׁאַף הִיא טְעוּנָה כּוֹס, שֶׁהֲרֵי אוֹמְרִים יקנה"ז עַל כּוֹס אֶחָד). וְגַם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַחֲזֹר וְלוֹמַר גְּמַר הַהַלֵּל וְהַהַגָּדָה עִם הַחֲתִימָה אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס, שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ בְּרָכָה לְבַטָּלָה, דְּהַיְנוּ בִּרְכַּת הַחֲתִימָה, שֶׁכְּבָר אֲמָרָהּ פַּעַם אַחַת:
10. י. אִם נֶאֱבַד הָאֲפִיקוֹמָן, אִם יֵשׁ לוֹ מַצַּת מִצְוָה אַחֶרֶת, בֵּין שְׁלֵמָה בֵּין שְׁבוּרָה — יֹאכַל מִמֶּנָּה. (וְאִם אֵין לוֹ עוֹד מַצַּת מִצְוָה — יֹאכַל מִמַּצָּה אַחֶרֶת שֶׁהִיא שְׁמוּרָה מֵחִמּוּץ מִשְּׁעַת קְצִירָה אוֹ מִשְּׁעַת לִישָׁתָהּ וָאֵילָךְ. וְכָל הַמַּצּוֹת שֶׁלָּנוּ הֵן שְׁמוּרוֹת מִשְּׁעַת לִישָׁה וָאֵילָךְ וּכְשֵׁרוֹת לָאֲפִיקוֹמָן, שֶׁאַף שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא נַעֲשׂוּ עַל יְדֵי חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לִשְׁמֹר מֵחִמּוּץ לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה, מִכָּל מָקוֹם כָּל סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל. וְאִם יֵשׁ לוֹ ג' מַצּוֹת מִצְוָה לְלֵיל ב' — יִשְׁבֹּר חֲתִיכָה מֵהָאֶמְצָעִית וְיֹאכַל בְּלֵיל א'). (עַיֵּן סִימָן תנ"ח):
11. יא. הַנּוֹהֲגִין לִנְקֹב חֲתִיכַת אֲפִיקוֹמָן וְלִתְלוֹתָהּ — אֵין בָּזֶה אִסּוּר מִשּׁוּם נוֹקֵב בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁאִסּוּר עֲשִׂיַּת נֶקֶב אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת אֵינוֹ שַׁיָּךְ בָּאֳכָלִין אֶלָּא בְּעֵצִים וַאֲבָנִים וּמַתָּכוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם (מִשְּׁאָר דְּבָרִים הָרְאוּיִם לַעֲשׂוֹת מֵהֶן כֵּלִים, עַיֵּן סִימָן שי"ד):