משנה ברורה Mishnah Berurah 5 se'if katans ›

1. א. (א) לא ברכה ראשונה - ואע"ג דארבעה כוסות שתקנו רבנן כ"א מצוה בפני עצמה היא מ"מ כיון דליכא היסח הדעת משתיה שהרי כשבירך על כוס א' היה יודע שישתה עוד כוס הלכך לא בעי לברוכי על כל כסא וכסא:
2. ב. (ב) ועל כוס של ברכת המזון - והכוס רביעי נפטר בברכה של כוס שלישי:
3. ג. (ג) כ"א אחר כוס רביעי - ואע"ג שברכת המזון הוא גמר וסילוק וחשיב כהפסק גמור לענין ברכה ראשונה של כוס ג' מ"מ לענין ברכה אחרונה לא מפסיד מידי שאין היסח הדעת מחייב לברך תיכף ברכה אחרונה ויכול להמתין עד שישתה כל הכוסות ואז יפטר בברכה אחרונה את כל הד' כוסות ביחד:
4. ד. (ד) על כל כוס - דמשהתחיל בהגדה אסור לשתות ולהכי הוי הפסק לאצרוכי ברכה בכוס שני ואפילו נימא דזה אינו מפסיק לענין ברכה (וכההיא דסימן קע"ח ס"ו) מ"מ כיון דכל חדא וחדא הוי מצוה בפ"ע יש לברך על כל כוס ברכה בפ"ע:
5. ה. (ה) אבל ברכה אחרונה - דאין היסח הדעת קובע ברכה לאחריו וכנ"ל:

שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 3 se'ifs ›

1. א. עַל כּוֹס שֵׁנִי אֵין מְבָרְכִין וּבוֹ ג' סְעִיפִים: יֵשׁ נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֵׁנִי, לְפִי שֶׁנִּפְטַר בְּ"בוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" שֶׁבֵּרַךְ עַל כּוֹס רִאשׁוֹן. וְכֵן לֹא יְבָרֵךְ עַל כּוֹס רְבִיעִי, לְפִי שֶׁנִּפְטַר בְּמַה שֶּׁבֵּרַךְ עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִפְסִיק הַרְבֵּה בֵּינְתַיִם בַּאֲמִירַת הַהַגָּדָה וְהַלֵּל, כֵּיוָן שֶׁאֵין כָּאן הֶסַּח הַדַּעַת מִשְּׁתִיָּה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁבֵּרַךְ עַל כּוֹס רִאשׁוֹן הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׁתֶּה עוֹד כּוֹס שֵׁנִי. וְכֵן כְּשֶׁבֵּרַךְ עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׁתֶּה עוֹד כּוֹס רְבִיעִי. וְגַם בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁתִיָּה, שֶׁהֲרֵי אִם הָיָה רוֹצֶה הָיָה יָכוֹל לִשְׁתּוֹת בְּאֶמְצַע הַהַגָּדָה מֵעִקַּר הַדִּין. וְאַף בֵּין שְׁלִישִׁי לִרְבִיעִי שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹת, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהַכּוֹס עוֹמֵד לְפָנָיו וְדַעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ כְּשֶׁיְּסַיֵּם הַהַגָּדָה — הֲרֵי לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁתִיָּה, וּלְפִיכָךְ אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עַל הַשְּׁתִיָּה. וּמַה שֶּׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַף עַל פִּי [שֶׁ]כְּשֶׁבֵּרַךְ עַל כּוֹס רִאשׁוֹן הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת עוֹד ג' כּוֹסוֹת, הַטַּעַם הוּא: לְפִי שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא גְּמַר וְסִלּוּק עַל הַסְּעוּדָה שֶׁאָכַל — הֲרֵי זוֹ חֲשׁוּבָה כְּהֶפְסֵק וְהֶסַּח הַדַּעַת מִשְּׁתִיָּה, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׁתּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹת וּלְדַבֵּר כְּאֶחָד. אֲבָל אֲמִירַת הַהַגָּדָה וְהַהַלֵּל אַף עַל פִּי שֶׁגַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׁתּוֹת וּלְדַבֵּר כְּאֶחָד, אַף עַל פִּי כֵן אֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק וְהֶסַּח הַדַּעַת מִשְּׁתִיָּה, שֶׁאֲמִירָה זוֹ אֵינָהּ גְּמַר וְסִלּוּק עַל מַה שֶּׁקֹּדֶם לָכֵן (עַיֵּן סִימָן קע"ח):
2. ב. וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין לְבָרֵךְ גַּם עַל כּוֹס שֵׁנִי וּרְבִיעִי, לְפִי שֶׁד' כּוֹסוֹת אֵלּוּ תִּקְּנוּ חֲכָמִים לִשְׁתּוֹתָם דֶּרֶךְ חֵרוּת, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא חֵרוּת וּמִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּלְפִיכָךְ אֵינָן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְהִפָּטֵר בִּבְרָכָה אַחַת, אֶלָּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ:
3. ג. וְכָל זֶה לְעִנְיַן בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל בְּרָכָה הָאַחֲרוֹנָה עַל הַיַּיִן — אֵין לְבָרֵךְ אַחַר שׁוּם כּוֹס, כִּי אִם אַחַר כּוֹס הָאַחֲרוֹן. וַאֲפִלּוּ לְהָאוֹמְרִים שֶׁהַהַלֵּל וְהַהַגָּדָה חֲשׁוּבִים הֶפְסֵק לְעִנְיַן בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵינָן חֲשׁוּבִים הֶפְסֵק, וְכָל הַכּוֹסוֹת נִפְטָרִין בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁיְּבָרֵךְ אַחַר כּוֹס הָאַחֲרוֹן. וַאֲפִלּוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהוּא גְּמַר וְסִלּוּק עַל הַסְּעוּדָה וְחָשׁוּב כְּהֶפְסֵק וְהֶסַּח הַדַּעַת לְעִנְיַן בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה אֵין הֶסַּח הַדַּעַת מַזְקִיק לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה מִיָּד אַחַר הָאֲכִילָה אוֹ הַשְּׁתִיָּה שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה, אֶלָּא יָכוֹל לְהַמְתִּין עַד שֶׁיְּהֵא נִמְלָךְ לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת, וִיבָרֵךְ אַחַר אוֹתָהּ הָאֲכִילָה אוֹ שְׁתִיָּה וְיִפְטֹר גַּם אֶת זוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע"ט: