‹ Nesias Kapayim & Tachanun

קכט
Siman 129
שולחן ערוך Shulchan Aruch · Mechaber & Rama ›
  1. א. באיזה תפלות נושאים כפים. ובו ב סעיפים: אין נשיאת כפים אלא בשחרי' ומוסף ובנעילה ביום שיש בו נעילה כמו ביום הכפורים אבל לא במנח' משום דשכיחא שכרות באותה שעה שמא יהא הכהן שכור וגזרו במנחה של תענית אטו מנחת שאר ימים אבל בתענית שאין בו נעילה הואיל ותפלת המנחה סמוך לשקיעת החמה היא דומה לתפלת נעילה ואינה מתחלפת במנח' של שאר ימים הילכך יש בה נשיא' כפים והמנהג שלנו כבר נתבאר לעיל בסי' קכ"ח:
  2. ב. כהן שעבר ועלה לדוכן ביום הכפורים במנחה כיון שהדבר ידוע שאין שם שכרות הרי זה נושא את כפיו ואין מורידין אותו מפני החשד שלא יאמרו פסול הוא ולכך הורידוהו: הגה ולכן אומרים במנחה ביום כפורים אלהינו ואלהי אבותינו אע"ג דאין ראוי לנשיאת כפים מכל מקום הואיל ואם עלה לא ירד מקרי קצת ראוי [הגהות מיימוני] וכן נוהגין במדינות אלו אע"פ שיש חולקים:
מפרשים · Commentaries
משנה ברורה Mishnah Berurah 10 se'if katans ›
  1. א. (א) אלא בשחרית ומוסף ובנעילה - היינו דבחול בכל יום בשחרית ובשבת ויו"ט גם במוסף וביוה"כ גם בתפלת נעילה והוא כשהוא עדיין יום:
  2. ב. (ב) ביום שיש בו נעילה - היינו בתעניתים המבוארים לקמן סימן תקע"ט שתקנו רבנן בהן תפלת נעילה כמו ביוהכ"פ:
  3. ג. (ג) שמא יהא הכהן שיכור - שנשתכר בסעודתו ושיכור אסור בנ"כ וכנ"ל בסימן קכ"ח סל"ח משא"כ במוסף לא גזרו דכיון שאסור לסעוד סעודת קבע קודם מוסף כ"א טעימה בעלמא כמבואר בסימן רפ"ו ס"ג ליכא למיחש לשכרות:
  4. ד. (ד) של תענית - היינו של ת"צ שיש בהם נעילה הנ"ל או של יוה"כ:
  5. ה. (ה) אטו מנחת וכו' - לפי שביום שיש בו נעילה מתפללים מנחה בעוד היום גדול כדי להתחיל נעילה קודם שקיעת החמה לכן מתחלפת היא במנחה של שאר הימים שהיו נוהגים ג"כ להתפלל בעוד היום גדול מפני שהיו רוצים לאכול אח"כ [שאסור לאכול קודם תפלת המנחה כמ"ש בסימן רל"ב] ובנעילה לא גזרו אטו שאר ימים לפי דליכא תפלת נעילה כ"א בתענית [גמרא]:
  6. ו. (ו) שאין בו נעילה - היינו כל הארבעה תעניות וצום אסתר:
  7. ז. (ז) סמוך לשקיעת החמה - שהיה מנהגם לאחרה סמוך לשקיעה:
  8. ח. (ח) והמנהג שלנו וכו' - ר"ל שאין נושאין כפים כלל במדינותינו בכל ימות השנה רק בימים טובים וגם זה רק בתפלת מוסף ומ"מ כל הדינים הנזכרים בסעיף זה נ"מ גם לדידן לענין אמירת או"א ברכנו וכו' ולפי המבואר לעיל בסי' קכ"ז דבזמן שראוי מדינא לישא כפים אומרים או"א:
  9. ט. (ט) שהדבר ידוע וכו' - ר"ל ולא אסרו בזה כי אם משום דמיחלף בשאר יומי וכנ"ל בסעיף א' לכן אין מורידין אותו אם כבר עלה אבל במנחה של שאר יומי אף אם עלה ירד (אחרונים):
  10. י. (י) מקרי קצת ראוי - ומ"מ המתענים עד חצות ומתפללין מנחה כגון בער"ה וכדומה לא יאמר הש"ץ אלהינו וא"א אפילו לשיטה זו:
שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 2 se'ifs ›
  1. א. בְּאֵיזֶה תְּפִלּוֹת נוֹשְׂאִים כַּפַּיִם וּבוֹ ב' סְעִיפִים: אֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֶלָּא בְּשַׁחֲרִית וּמוּסָף וּנְעִילָה בְּיוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְעִילָה כְּגוֹן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲבָל לֹא בְּמִנְחָה, מִפְּנֵי שֶׁהַשִּׁכְרוּת מְצוּיָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְשֶׁמָּא יִהְיֶה הַכֹּהֵן שִׁכּוֹר. וְגָזְרוּ בְּמִנְחָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים וּשְׁאָר תַּעֲנִית צִבּוּר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן נְעִילָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקע"ט אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם חֲשַׁשׁ שִׁכְרוּת, גְּזֵרָה מִשּׁוּם מִנְחָה שֶׁל שְׁאָר יָמִים, לְפִי שֶׁבְּיוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְעִילָה מִתְפַּלְלִים מִנְחָה בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל כְּדֵי לְהַתְחִיל נְעִילָה קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה וּמִתְחַלֶּפֶת הִיא בְּמִנְחָה שֶׁל שְׁאָר יָמִים, שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים לְהִתְפַּלֵּל בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל מִפְּנֵי אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לֶאֱכֹל אַחַר כָּךְ, שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל קֹדֶם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן רל"ב. אֲבָל בְּתַעֲנִית שֶׁאֵין בָּהֶם נְעִילָה, הוֹאִיל וּתְפִלַּת הַמִּנְחָה הוּא סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה — הִיא דּוֹמָה לִתְפִלַּת נְעִילָה וְאֵינָהּ מִתְחַלֶּפֶת בְּמִנְחָה שֶׁל שְׁאָר הַיָּמִים, לְפִיכָךְ יֵשׁ בָּהּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם:
  2. ב. כֹּהֵן שֶׁעָבַר וְעָלָה לַדּוּכָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמִנְחָה, כֵּיוָן שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם שִׁכְרוּת — הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא כַּפָּיו וְאֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ פָּסוּל הוּא וּלְכָךְ הוֹרִידוּהוּ. וְלָכֵן נוֹהֲגִים בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לוֹמַר "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ כו'" בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמִנְחָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אוֹמְרִים אֶלָּא בִּזְמַן הָרָאוּי לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וְאִם עָלָה לֹא יֵרֵד וְנוֹשֵׂא כַּפָּיו — נִקְרָא קְצָת רָאוּי לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם: