משנה ברורה Mishnah Berurah 44 se'if katans ›

1. א. (א) של פשתן - ואף דאין לך יפה למדה משלשלאות של ברזל כך קיבלו חז"ל דבחבל של פשתן מודדין מדכתיב [ביחזקאל מ] ופתיל פשתים בידו:
2. ב. (ב) לא פחות וכו' ביותר - ונמצא שיעור התחום יותר מאלפים וכן להיפוך בארוך יותר מחמשים שא"א למותחו מפני כובדו ונמצא אתה מקצר בשיעור התחומין:
3. ג. (ג) נהר - שהוא רחב יותר מכ"ה אמה דאם הוא רק כ"ה הלא אפשר להבליעה ביחד עם כ"ה של היבשה בחבל של חמשים אמה:
4. ד. (ד) עד הנהר - ואח"כ ימדוד בחבל זה משפת הנהר הזה עד אחורי עבר השני מן הנהר וכל זה אם הנהר מחזיק רק עד חמשים אמה ואם הוא רחב יותר מחמשים אמה עיין ירושלמי בכיצד מעברין:
5. ה. (ה) כנגד לבו - קבעו לו חכמים מקום לשום כנגדו ראש החבל שלא יתן זה כנגד צוארו וזה כנגד רגליו והחבל מתקצר והתחומין מתמעטין עי"ז:
6. ו. (ו) בכל כחו - משום דמכביד באמצע ואינו נמתח כראוי אם לא שימתחנו בכל כחו:
7. ז. (ז) לא ילך מכנגדה וכו' - הטעם דלפעמים יש כנגד העיר הרים וגאיות שיש לו לקדר או למדוד מדידה יפה וכדלקמיה:
8. ח. (ח) בצדה שהוא ישר - ואף דלקמן בס"ו כתב דכשהגיע להר או לגיא ואינו יכול להבליע מותר לילך מן הצד כאן מיירי דהגיא וההר אינו רחב כ"כ ויכול להבליעו בהחבל של נ' אמה אלא שהוא רוצה לילך ולמדוד מן הצד שנוח לו יותר כדי שלא יצטרך לזה [פרישה]:
9. ט. (ט) אלא ימדוד כנגד העיר - ומ"מ אם כנגד העיר גופא יש מקום מישור בלא הרים וגאיות צריך למדוד במקום המישור:
10. י. (י) א"צ למדוד וכו' - ר"ל שימדוד המישור שלמעלה לבד והטעם כיון שהוא זקוף מאד שאין רוחב השיפוע כ"א פחות מד"א וגם קשה לעשות שם קידור [היינו מה שאחד עומד ברגלי ההר ואחד למעלה המבואר לקמיה] בשיפוע קצר כזה הקילו בו שלא ימדוד השיפוע כלל:
11. יא. (יא) עולה עשרה טפחים - בשטח הגובה:
12. יב. (יב) אז רואין וכו' - ר"ל דוקא בשיפוע זה שהוא נוח להילוך לפיכך מודדין אותו ע"י הבלעה משא"כ היכא שעולה עשרה טפחים בגובה ע"י ד"א שאינו נוח לילך ע"י הזקיפה א"צ למודדו אלא באומד הדעת וכדלקמיה:
13. יג. (יג) מבליעו בחבל של נ' אמה וכו' - פי' מבליע השיפוע ואינו מודד כ"א כמו שרחב למטה בתחתית ההר ומבאר המחבר איך לשער זה:
14. יד. (יד) שזוקף עץ גבוה וכו' - ואם ההר קצר ברחבו א"צ לזקיפת עצים אלא יעתיק עצמו מן ההר לצדו וימדוד שם בחבל על הקרקע חלקה [מחי' הריטב"א]:
15. טו. (טו) ואם אינו יכול להבליעו וכו' - מיירי שההר ארוך הרבה ואינו מתקצר מחמשים אמה אף בתוך אלפים אמה שמצדדי העיר דאל"ה הרי מבואר בס"ו שילך שם במקום שמתקצר ויבליעו שם [חי' רע"א]:
16. טז. (טז) והעליון כנגד רגליו - דעי"ז מתמעט מדרונו של כל ד"א חצי קומת אדם:
17. יז. (יז) מודדו בחבל של ארבע אמות - והיינו כנ"ל שאחד עומד ברגלי ההר וכו' ועיין בבה"ל דדעת כמה פוסקים דס"ל דאף בזה סגי המדידה ע"י אומד הדעת לבד כיון שמתלקט עשרה מתוך ד"א:
18. יח. (יח) מכנגדו למטה ד"א - דאין יורד הגיא בזקיפה למטה כ"כ לכן שייך בו בין הבלעה בין קידור וכדמסיים משא"כ כשהשיפוע יורד בזקיפה הרבה שאין החוט מתרחק מכנגדו ד"א לא אמרינן ביה דין קידור וכדלקמיה:
19. יט. (יט) אם יכול להבליעו בחבל וכו' - ובזה אפילו מתלקט בעומק השיפוע עשרה טפחים גובה מתוך משך ארבע אמות ג"כ מבליעו ולא אמרינן אומדו כמו בהר בסעיף הקודם שאין טורח בהבלעה שא"צ לזקוף עצים:
20. כ. (כ) בחבל של ד"א - וכנ"ל ע"י קידור:
21. כא. (כא) של כל השיפוע - ר"ל מדידה יפה כמו קרקע חלקה ואפילו אם יכול להבליעו בחבל של נ' אמה והטעם שכיון שהוא עמוק יותר מאלפים שהוא שיעור תחום שבת חשבוהו בפ"ע [לבוש]:
22. כב. (כב) אם יכול להבליעו וכו' - והיינו נמי משום שאין טורח בגיא בהבלעה לאפוקי הר שיש טורח בהבלעה ע"י עצים זקופים לכך א"צ למדוד אלא המישור כמ"ש ריש ס"ד ע"ש:
23. כג. (כג) אינו מודד כלל וכו' - ר"ל דלא מצרכינן לקדר בשיפוע זקוף כזה ורק למדוד את הקרקע השוה וכמו למעלה לענין הר:
24. כד. (כד) בתוך אלפים וכו' - ששם מתקצר ההר והגיא:
25. כה. (כה) ילך שם ויבליעו - ומודד והולך שם משפתו והלאה עד כנגד מקום שכלה שם רוחב ההר והגיא כנגד העיר וחוזר למדתו כנגד העיר ומשלים למדת תחומין:
26. כו. (כו) אבל אם אינו יכול וכו' - שההר והגיא אינו מתקצר מרחבו גם שם:
27. כז. (כז) לא יתרחק יותר וכו' - שלא יטעו לומר הרואין אותו שעוסק שם במדידה שמדת תחום של צדדי העיר מגיע עד שם ובאופן זה בע"כ צריך לקדר את רוחב ההר והגיא כנגד העיר:
28. כח. (כח) שהוא יודע וכו' - וגם יהיה בקי בדיני המדידה:
29. כט. (כט) מוחזקין - ר"ל אף שהיו מוחזקין שעד כאן הוא מקום התחום מ"מ כיון שבא אח"כ מומחה ומדד ואמר שטעות הוא שומעין לו בין להחמיר בין להקל. ופשוט דמיירי כשאין ידוע לן שהחזקה הראשונה נעשה ע"פ מדידת מומחה דאל"ה אין שומעין להשני רק כשמרבה ולא כשממעט וכדלקמיה בס"ט:
30. ל. (ל) ריבה בתחום מהם וכו' - ר"ל שבמקום אחד ריבה ובמקום אחר מיעט:
31. לא. (לא) אף בתחום שריבה - פי' וכ"ש ששומעין לו במקום שמיעט להחמיר:
32. לב. (לב) באלכסון - דחיישינן שמא לא טעה במדידת מזרחית דרומית ומה שנתמעט המדה הוא מפני שמצא דרך מדתו איזה הר שצריך למודדו מדידה יפה כקרקע חלקה ולכן נתקצר התחום באותו צד:
33. לג. (לג) כפי המקום שריבה בו - אף שהוא בעצמו מדד גם המזרחית דרומית תלינן ששם לא מתח החבל כל צרכו ולכך נתקצר התחום שם וכ"ש אם אותו המדה הקצרה היה מאדם אחר בודאי תלינן להקל ואמרינן שאותו אדם טעה וכדלקמיה. ולדינא פסק הגר"א דמודדין בשוה עיי"ש:
34. לד. (לד) ב' מומחים - אבל אם האחד אינו מומחה אין הולכין אחריו כלל:
35. לה. (לה) למרבה - דתחומין דרבנן ואזלינן לקולא ואמרינן דהשני טעה:
36. לו. (לו) מקרן אלכסון וכו' - ר"ל ומדדו באלכסון וכן מדד מקרן שכנגדה ונמצא כשמותחים חוט מסוף תחום שמקרן זו לסוף תחום שמקרן זו יהיה בין חוט זה לעיר הרבה פחות מאלפים:
37. לז. (לז) ונמצא צלע התחתון בינו וכו' - צלע התחתון נקרא השטח שיש מן החוט שנמתח [מקרן אלכסון זו עד קרן אלכסון שכנגדו וכנ"ל] עד העיר:
38. לח. (לח) מצלע העיר - ר"ל כנגד העיר בשוה ולא באלכסונה ולפיכך הולכין אחריו שהוא מדד כהלכה:
39. לט. (לט) ביותר על זה - והיינו שאין להקל לילך אחר מדידת האחרון אלא כשאין עולה מדידתו יותר על מדידת הראשון רק לערך תק"פ אמה שזה השיעור עלה ע"י הטעות שמדד הראשון האלפים באלכסון כמבואר בב"י ע"ש. ואם אירע שמחולקין במדידה ביותר משיעור הזה מסתברא שאין הולכין אחר מדידת שניהם וצריך למדוד מחדש ולברר הדבר:
40. מ. (מ) בקרן למלאותו - דהיינו שיהיה בקרן אלפים על אלפים מרובע כמדת התחום:
41. מא. (מא) שהם אלפים ות"ת - היינו אם הולך באלכסון נגד הקרן מותר לילך עד שיעור זה משום דכל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא ונמצא משיעור אלפים ניתוסף עוד שמונה מאות וכן יש לו שיעור זה לכל קרן וקרן לבד מה שיש לו אלפים אמה נגד רוחב העיר מכל צדדיו. ודע דאורך האלפים והזויות הוא שייך לכל עיר ועיר בשוה בין גדולה או קטנה אמנם רוחב של האלפים תלוי לפי מדת העיר שאם היא גדולה ברחבה מתרחב התחום שכנגדה ואם היא קצרה התחום ג"כ קצר ברחבו:
42. מב. (מב) אלא אלף ותכ"ח - שבחשבון זה אם יתוסף עליהם האלכסון שלהם שהוא על כל אמה שני חומשי אמה ממילא יהיו אלפים כי מאלף וארבע מאות יתוסף עוד תק"ס ומן התכ"ח יתוסף עוד לערך י"ב סך הכל הוא תקע"ב השלם אותם על האלף ותכ"ח א"כ ס"ה הוא אלפים:
43. מג. (מג) נאמנים לומר וכו' - דתחומין דרבנן ולפיכך האמינום:
44. מד. (מד) אבל נאמן הגדול לומר וכו' - והכל מטעם הנ"ל:

שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 15 se'ifs ›

1. א. בַּמֶּה מוֹדְדִין הַתְּחוּמִין וּמְקוֹם הַמְּדִידָה וּמִי הוּא הַמּוֹדֵד וּבוֹ ט"ו סְעִיפִים: אֵין מוֹדְדִים תְּחוּם הָעִיר אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁל פִּשְׁתָּן שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה. לֹא פָחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִמְתָּח בְּיוֹתֵר כְּשֶׁהוּא קָצָר וּמַאֲרִיךְ הַמִּדָּה לְלֹא צֹרֶךְ (וְכֵן שֶׁל שְׁאָר מִינִים נִמְתָּח בְּיוֹתֵר), וְלֹא אָרֹךְ יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ נִמְתָּח כָּרָאוּי, שֶׁכָּבְדּוֹ מַכְפִּילוֹ וּמִתְקַצֵּר בְּאֶמְצָעִיתוֹ וּמְקַצֵּר מִדַּת הַתְּחוּם:
2. ב. אִם יֵשׁ לְפָנָיו לְסוֹף ע"ה אַמָּה מֵהָעִיר נָהָר שֶׁהוּא רָחָב יוֹתֵר מִכ"ה אַמָּה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל נ' אַמָּה כְּשֶׁיִּמְדּוֹד בּוֹ מִסּוֹף חֲמִשִּׁים מֵהָעִיר, מָקוֹם שֶׁנִּסְתַּיֵּם הַחֶבֶל פַּעַם אַחַת — כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? לְאַחַר שֶׁמָּדַד נ' אַמָּה מֵהָעִיר חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו כ"ה אַמָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַחֶבֶל שֶׁל נ' אַמָּה נִשְׁלָם עַד הַנָּהָר:
3. ג. לֹא יִמְדּוֹד אֶלָּא כְּנֶגֶד לִבּוֹ, שֶׁקָּבְעוּ לוֹ חֲכָמִים מָקוֹם לָשׂוּם כְּנֶגְדּוֹ רֹאשׁ הַחֶבֶל, שֶׁלֹּא יִתֵּן זֶה כְּנֶגֶד צַוָּארוֹ וְזֶה כְּנֶגֶד רַגְלָיו, וְהַחֶבֶל מִתְקַצֵּר וְהַתְּחוּמִין מִתְמַעֲטִין:
4. ד. וְצָרִיךְ לִמְתּוֹחַ הַחֶבֶל בְּכָל כֹּחוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַכְבִּיד בְּאֶמְצָעִיתוֹ:
5. ה. לֹא יִמְדּוֹד אֶלָּא כְּנֶגֶד הָעִיר. אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ הָרִים וְגֵיאוֹת כְּנֶגְדָּהּ לֹא יֵלֵךְ מִכְּנֶגְדָּהּ לְצִדָּהּ שֶׁהוּא יָשָׁר וְיִמְדּוֹד שָׁם, וְיַחֲזוֹר אַחַר כָּךְ כְּנֶגֶד הָעִיר לְפִי מִדָּה שֶׁמָּדַד שָׁם, אֶלָּא יִמְדּוֹד כְּנֶגֶד הָעִיר כְּדֵי לְהַבְלִיעַ הֶהָרִים וְגֵיאוֹת שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, אוֹ לְמָדְדָהּ בְּדֶרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר:
6. ו. הִגִּיעַ לְהַר — אִם הוּא זָקוּף כָּל כָּךְ שֶׁאִם יוֹרִידוּ חוּט הַמִּשְׁקֹלֶת מֵרֹאשׁוֹ לֹא יִתְרַחֵק מִכְּנֶגְדּוֹ לְמַטָּה בְּשִׁפּוּלוֹ ד' אַמּוֹת, אֵין צָרִיךְ לִמְדּוֹד כְּלָל הַיְרִידָה וְהָעֲלִיָּה, אֶלָּא אִם יֵשׁ מִישׁוֹר בְּרֹאשׁוֹ — מוֹדְדוֹ, וְאִם אֵין מִישׁוֹר בְּרֹאשׁוֹ — אֵינוֹ מוֹדְדוֹ כְּלָל אֶלָּא מְדַלְּגוֹ לְגַמְרֵי, אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְהַבְלִיעוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל נ' אַמָּה. וְאִם חוּט הַמִּשְׁקֹלֶת מִתְרַחֵק מִכְּנֶגְדּוֹ ד' אַמּוֹת, וּמִתְלַקֵּט י' טְפָחִים מִתּוֹךְ יוֹתֵר מִד' אַמּוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁבְּהִלּוּךְ יוֹתֵר מִד' אַמּוֹת שֶׁל שִׁפּוּעַ עוֹלֶה י' טְפָחִים בְּגֹבַהּ — אָז רוֹאִים: אִם אֵין מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ אֶלָּא חֲמִשִּׁים אַמָּה בְּיֹשֶׁר, אִם הָיוּ נוֹקְבִים אוֹתוֹ בְּשִׁפּוּלוֹ אֵצֶל שְׂפָתוֹ וְהָיוּ מוֹדְדִים דֶּרֶךְ הַנֶּקֶב, אֲזַי צָרִיךְ לְהַבְלִיעוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל נ' אַמָּה, שֶׁזּוֹקֵף עֵץ גָּבוֹהַּ בִּשְׂפָתוֹ מִזֶּה וְעֵץ אַחֵר כְּנֶגְדּוֹ בִּשְׂפָתוֹ מִזֶּה, וּמוֹתֵחַ חֶבֶל מִזֶּה לְזֶה. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל נ' אַמָּה, מוֹדְדוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל ד' אַמּוֹת, וְכָךְ יַעֲשֶׂה: אֶחָד עוֹמֵד בְּרַגְלֵי הָהָר לְמַטָּה וְאֶחָד לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ בְּרִחוּק ד' אַמּוֹת, וְנוֹתֵן הַתַּחְתּוֹן אֶת הַחֶבֶל כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְהָעֶלְיוֹן כְּנֶגֶד רַגְלָיו, וְעוֹלֶה הַתַּחְתּוֹן לְמָקוֹם שֶׁעוֹמֵד הָעֶלְיוֹן וְהָעֶלְיוֹן עוֹלֶה ד' אַמּוֹת, וּמוֹדְדִים כְּבַתְּחִלָּה, וְכֵן יַעֲשֶׂה עַד שֶׁיִּמְדְּדוּ כָּל הָהָר מִב' צְדָדָיו, וְנִמְצָא מִתְמַעֵט מִדְרוֹנוֹ בְּכָל ד' אַמּוֹת יוֹתֵר מִן חֲצִי קוֹמַת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁמִּלִּבּוֹ וְעַד רַגְלָיו:
7. ז. וְאִם הוּא מְשֻׁפָּע יוֹתֵר שֶׁמִּתְלַקֵּט י' טְפָחִים מִתּוֹךְ ד' אַמּוֹת, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ נוֹחַ תַּשְׁמִישׁ הֲלִיכָתוֹ, וְטֹרַח הוּא לַעֲלוֹת וְלִמְתּוֹחַ חֶבֶל מֵעֵץ שֶׁבִּשְׂפָתוֹ מִזֶּה לְעֵץ שֶׁכְּנֶגְדּוֹ — אֲזַי לֹא הִטְרִיחוּהוּ חֲכָמִים בְּכָךְ, אֶלָּא יְשַׁעֵר בְּאֹמֶד כַּמָּה יִהְיֶה בְּחֶבֶל שֶׁיִּמְתְּחוּ עָלָיו מֵעֵץ לְעֵץ אִם הָיוּ מַעֲמִידִים אוֹתָם בִּשְׂפָתָיו מִזֶּה וּמִזֶּה, וְהוֹלֵךְ לוֹ לִמְדּוֹד לְהַלָּן לְהַשְׁלִים מִדַּת תְּחוּמוֹ. וְאִם שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ יוֹתֵר מִנ' אַמָּה, כֵּיוָן שֶׁאִם לֹא הָיָה מְשֻׁפָּע כָּל כָּךְ הָיָה צָרִיךְ לִמְדּוֹד כָּל שִׁפּוּעוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל ד' אַמּוֹת — גַּם כְּשֶׁהוּא מְשֻׁפָּע כָּל כָּךְ לֹא הֵקֵלּוּ בְּזֶה לְשַׁעֵר בְּאֹמֶד דַּעְתּוֹ כַּמָּה יִהְיֶה בְּחֶבֶל הַמָּתוּחַ, אֶלָּא צָרִיךְ לִמְדּוֹד כֻּלּוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל ד' אַמּוֹת:
8. ח. וְכָל זֶה בָּהָר, וְכֵן בְּכֹתֶל, בֵּין שֶׁהוּא זָקוּף בֵּין שֶׁנָּפַל וְנַעֲשָׂה כְּהַר. אֲבָל אִם הִגִּיעַ לְגַיְא, אִם יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל נ' אַמָּה — צָרִיךְ לְהַבְלִיעוֹ וְלֹא לְשַׁעֵר בְּאֹמֶד דַּעְתּוֹ, אֲפִלּוּ מִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ ד' אַמּוֹת, לְפִי שֶׁבְּקַל יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ, שֶׁאֶחָד יַעֲמוֹד מִכַּאן וְאֶחָד מִכַּאן, וְאֵין צָרִיךְ לְהַעֲמִיד עֵצִים כְּלָל. וּמִטַּעַם זֶה אֲפִלּוּ אִם אֵין חוּט הַמִּשְׁקֹלֶת מִתְרַחֵק מִכְּנֶגְדּוֹ לְמַטָּה ד' אַמּוֹת צָרִיךְ לְהַבְלִיעוֹ. אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל נ' אַמָּה, אִם חוּט הַמִּשְׁקֹלֶת מִתְרַחֵק מִכְּנֶגְדּוֹ ד' אַמּוֹת — מוֹדְדוֹ כֻּלּוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל ד' אַמּוֹת כְּמוֹ בְּהַר. וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא עָמֹק יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם. אֲבָל אִם הוּא עָמֹק יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם — מוֹדֵד הַיְרִידָה וְהָעֲלִיָּה שֶׁל כָּל הַשִּׁפּוּעַ מְדִידָה יָפָה כְּמוֹ קַרְקַע חֲלָקָה, אֲפִלּוּ אִם יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל נ' אַמָּה. וְאִם אֵין הַחוּט מִתְרַחֵק מִכְּנֶגְדּוֹ ד' אַמּוֹת — אֵינוֹ מוֹדֵד כְּלָל הַשִּׁפּוּעַ שֶׁל יְרִידָה וַעֲלִיָּה, אֶלָּא הַמִּישׁוֹר שֶׁל מַטָּה בִּלְבָד אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם עָמֹק יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם:
9. ט. הִגִּיעַ לְהַר אוֹ לְגַיְא, וְכָל מַה שֶּׁמִּמֶּנּוּ כְּנֶגֶד הָעִיר הוּא רָחָב מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ, וּמִן הַצַּד הוּא מִתְקַצֵּר וְהוֹלֵךְ, כְּגוֹן שֶׁהוּא בְּמִזְרַח הָעִיר וְכָל אֹרֶךְ מִזְרָח אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ — אִם יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם שֶׁל צַד צָפוֹן אוֹ דָרוֹם, יֵלֵךְ לְשָׁם וְיַבְלִיעוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא עֲדַיִן בְּתוֹךְ הַתְּחוּם שֶׁל צַד הָעִיר, וְיַחֲזוֹר אַחַר כָּךְ כְּנֶגֶד הָעִיר לְפִי מִדָּה שֶׁמָּדַד שָׁם. אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם שֶׁל צַד הָעִיר, לֹא יִתְרַחֵק יוֹתֵר לְהַבְלִיעוֹ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הָרוֹאִים שֶׁמִּדַּת תְּחוּמִין בָּאָה לְכַאן:
10. י. אֵין סוֹמְכִין אֶלָּא עַל מְדִידַת אָדָם מֻמְחֶה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מִדַּת הַקַּרְקַע:
11. יא. הָיוּ לָנוּ תְּחוּמֵי שַׁבָּת מֻחְזָקִין, וּבָא מֻמְחֶה וּמָדַד, רִבָּה בִּתְחוּם מֵהֶם וּמִעֵט בִּתְחוּם מֵהֶם — שׁוֹמְעִים לוֹ אַף בִּתְחוּם שֶׁרִבָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לְהָקֵל, לְפִי שֶׁתּוֹלִין לוֹמַר שֶׁהָרִאשׁוֹנִים לֹא מָתְחוּ הַחֶבֶל כָּל צָרְכּוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְמָתְחוֹ בְּכָל כֹּחוֹ:
12. יב. מָדַד וּמָצָא מִדָּתוֹ בְּמִזְרָחִית צְפוֹנִית יְתֵרָה עַל שֶׁכְּנֶגְדָּהּ בְּמִזְרָחִית דְּרוֹמִית, מוֹתֵחַ הַחוּט שֶׁל סִמַּן הַתְּחוּם מִזּוֹ לְזוֹ בַּאֲלַכְסוֹן. וְאֵין אוֹמְרִים שֶׁטָּעָה בְּאַחַת מֵהֶן, אֶלָּא תּוֹלִין שֶׁזּוֹ שֶׁנִּתְקַצְּרָה הוּא מֵחֲמַת הָרִים וְגֵיאוֹת שֶׁיֵּשׁ שָׁם, וְהֻצְרַךְ לְמָדְדָן בְּעִנְיָן שֶׁנִּתְקַצֵּר הַתְּחוּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁתּוֹלִין בְּטָעוּתוֹ, וְהוֹלְכִין לְהָקֵל לוֹמַר שֶׁטָּעָה בְּזוֹ שֶׁנִּתְקַצְּרָה אֶצְלוֹ, וּמוֹצִיאִין אוֹתָהּ לְהָלְאָה עַד כְּנֶגֶד הָאֲרֻכָּה (וְהָעִקָּר כִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה):
13. יג. אִם בָּאוּ ב' מֻמְחִים וּמָדְדוּ אֶת הַתְּחוּם, אֶחָד רִבָּה וְאֶחָד מִעֵט — שׁוֹמְעִין לַמַּרְבֶּה, לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יַרְבֶּה יוֹתֵר מִמִּדַּת אֲלַכְסוֹנָהּ שֶׁל קֶרֶן הָעִיר. כֵּיצַד? בְּעֵת שֶׁיַּרְבֶּה זֶה, נֹאמַר שֶׁמָּא הָא' מִקֶּרֶן אֲלַכְסוֹן שֶׁל עִיר מָדַד הָאַלְפַּיִם גַּם כֵּן בַּאֲלַכְסוֹן, וְכֵן מִקֶּרֶן שֶׁכְּנֶגְדָּהּ, וְנִמְצָא כְּשֶׁמּוֹתְחִים חוּט מִסּוּף תְּחוּם שֶׁמִּקֶּרֶן זוֹ לְסוֹף תְּחוּם שֶׁמִּקֶּרֶן זוֹ יִהְיֶה בֵּין חוּט זֶה לְעִיר פָּחוֹת מֵאַלְפַּיִם, וְהָאַחֲרוֹן מָדַד כַּהֲלָכָה מֵצֶּלַע הָעִיר. וְאֵין מַחֲזִיקִין עַל הָרִאשׁוֹן שֶׁטָּעָה בְּיוֹתֵר מִשִּׁעוּר זֶה. וּלְפִיכָךְ אִם רִבָּה הָאַחֲרוֹן יוֹתֵר מִשִּׁעוּר זֶה, אֵין שׁוֹמְעִים לוֹ. וְשִׁעוּר זֶה הוּא שִׁעוּר עֹדֶף שֶׁיֵּשׁ בְּצֵלָע אָרֹךְ אַלְפַּיִם עַל צֵלָע מְרֻבָּע שֶׁאֲלַכְסוֹנוֹ הוּא אַלְפַּיִם, שֶׁהֲרֵי מִן הָעִיר עַד הַחוּט הַמָּתוּחַ מִסּוֹף הָאַלְפַּיִם שֶׁבַּאֲלַכְסוֹן הוּא צֵלָע מְרֻבָּע שֶׁאֲלַכְסוֹנוֹ אַלְפַּיִם. וְשִׁעוּר צֵלָע זוֹ הוּא אֶלֶף וְתכ"ח אַמָּה בְּקֵרוּב, לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל חַכְמֵי הַתַּלְמוּד — שֶׁהוּא בְּקֵרוּב וְלֹא בְּצִמְצוּם — בְּכָל אֲלַכְסוֹן, שֶׁהוּא עוֹדֵף עַל צַלְעוֹת רִבּוּעוֹ ב' חֳמָשִׁין מֵאֹרֶךְ הַצֵּלָע, וְנִמְצָא שֶׁמֵּאֶלֶף וְתכ"ח עוֹדֵף אֲלַכְסוֹנוֹ אַלְפַּיִם וְתתנ"ו חֳמָשִׁין, שֶׁהֵם תקע"ב אַמָּה פָּחוֹת ד' חֳמָשִׁים, תְּנֵם עַל אֶלֶף וְתכ"ח — יִהְיוּ אַלְפַּיִם אַמָּה פָּחוֹת ד' חֳמָשִׁים. אֲבָל לְפִי חֶשְׁבּוֹן חַכְמֵי הַמִּדּוֹת, שֶׁדִּקְדְּקוּ וְצִמְצְמוּ הַחֶשְׁבּוֹן בְּכָל אֲלַכְסוֹן, יִהְיֶה עֹדֶף זֶה תקפ"ה אַמָּה בְּקֵרוּב:
14. יד. עוֹשִׂין הַתְּחוּמִין סָבִיב הָעִיר כְּטַבְלָא מְרֻבַּעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹדֵד עַל פְּנֵי כָּל אֹרֶךְ הָעִיר לְמִזְרָח אַלְפַּיִם אַמָּה לְחוּץ, וְכֵן לְצָפוֹן, וְאַחַר כָּךְ רוֹאִים כְּאִלּוּ הָיְתָה טַבְלָא מְרֻבַּעַת אַלְפַּיִם עַל אַלְפַּיִם בְּקֶרֶן לְמַלֹּאתָהּ, וְנִמְצָא הַתְּחוּם בַּקֶּרֶן אַלְפַּיִם וַאֲלַכְסוֹן, שֶׁהֵם אַלְפַּיִם וְת"ת, וְכֵן יַעֲשֶׂה בִּשְׁאָר הַקְּרָנוֹת. אֲבָל לֹא יִמְדּוֹד מֵאֶמְצַע הַקֶּרֶן אַלְפַּיִם בַּאֲלַכְסוֹן וְכֵן בְּקֶרֶן שֶׁכְּנֶגְדָּהּ וְיִתֵּן הַחוּט מִזּוֹ לְזוֹ, שֶׁאִם כֵּן מַפְסִיד הַת"ת שֶׁבְּקֶרֶן, וְגַם לֹא יִהְיֶה הַתְּחוּם כְּנֶגֶד הָעִיר אֶלָּא אֶלֶף וְתכ"ח, וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן חַכְמֵי הַמִּדּוֹת אֶלֶף וְתט"ו:
15. טו. אֲפִלּוּ עֶבֶד וְשִׁפְחָה כְּנַעֲנִים, שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִצְוֹת שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּבֶת בָּהֶן, נֶאֱמָנִים לוֹמַר "עַד כַּאן תְּחוּם שַׁבָּת", שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר לְהַחֲמִיר אֶלָּא לְהָקֵל. אֲבָל קָטָן אֵינוֹ נֶאֱמָן בְּעוֹדוֹ קָטָן. אֲבָל נֶאֱמָן הַגָּדוֹל לוֹמַר "זָכוּר אֲנִי שֶׁעַד כַּאן הָיִינוּ בָּאִים בְּשַׁבָּת כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן", וְסוֹמְכִים עַל עֵדוּתוֹ: