משנה ברורה Mishnah Berurah 9 se'if katans ›

1. א. (א) לשם אכסנאות - ר"ל שלא נכנס לשם לקבוע שם דירתו אלא לפי שעה להתאכסן שם:
2. ב. (ב) שלא ברשות - לאו דוקא אלא ר"ל שלא נכנס ברשות:
3. ג. (ג) נכנס ברשות - ר"ל שהשאילו או השכירו חדר מיוחד להתאכסן שם. כתב מג"א דעכו"ם שיש לו חוב על הבית ונכנס שלא ברשות בעד חובו מיקרי ברשות ואוסר ויש מקילין בזה:
4. ד. (ד) רגיל לבוא - היינו שרגיל לבוא תמיד להתאכסן שם ועי"ז חשוב כקבוע וצריך לשכור ממנו הרשות:
5. ה. (ה) עד לאחר שלשים יום - דעד זמן זה חשוב כאורח ואינו אוסר וכמו לעיל בס"ס ש"ע וע"ש מה שכתבתי בבה"ל:
6. ו. (ו) בין בחזקה - הקשו המפרשים דהא בסעיף א' מבואר דשלא ברשות אינו אוסר כלל ותירצו דמיירי שמתאכסנים ע"פ דינא דמלכותא כמו שנהוג כשאנשי חיילים באים לעיר הפקידים קובעים מקומות בעד החיל בבתי העיר ובזה אפי' לא נתרצה הבעה"ב נמי אוסר דהפקיד יש לו רשות ע"ז מן המלכות וכנכנס ברשות דמי [ואם משנה הפקיד מחוק שנתן המלך והוא עושה בחזקה הרי הוא כשאר עכו"ם ואינו אוסר ובספר משכנות יעקב סי' קי"ב חולק לגמרי על פסק המחבר ודעתו דלגבי אנשי חיל תמיד ברשות בעלים קיימא ושמן עליו ובכל גווני אינו אוסר]:
7. ז. (ז) כלים שאסור לטלטלם - עיין בה"ל:
8. ח. (ח) אינם אוסרים וכו' - דתו הו"ל האי עכו"ם אצלו רק כאורח לפי שעה וכדלעיל בסי' ש"ע ס"ב:
9. ט. (ט) עליהם - אבל אם אין לו תפיסת יד אוסר אם שהה יותר מלמ"ד יום אם אינו רגיל וכנ"ל:

שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 1 se'if ›

1. א. נָכְרִי אַכְסְנַאי אִם מְעַכֵּב וּבוֹ סְעִיף אֶחָד: נָכְרִי הַנִּכְנָס לְאֶחָד מִבָּתֵּי הֶחָצֵר לְשֵׁם אַכְסְנָאוּת, אִם נִכְנַס שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת — אֵינוֹ אוֹסֵר לְעוֹלָם, וְאִם נִכְנַס בִּרְשׁוּת, שֶׁהִשְׂכִּירוּ אוֹ הִשְׁאִילוּ לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד לַאֲכִילָה, אִם הוּא רָגִיל לָבֹא — אוֹסֵר מִיָּד בְּבוֹאוֹ, וְאִם אֵינוֹ רָגִיל — אֵינוֹ אוֹסֵר עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ע בְּאַכְסְנַאי יִשְׂרָאֵל. וְנָכְרִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹב עַל הַבַּיִת נִקְרָא "נִכְנַס בִּרְשׁוּת". וְאַנְשֵׁי חֵיל הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּכְנְסוּ בְּבָתֵּי הַיְּהוּדִים, מֵהֶם בְּחָזְקָה וּמֵהֶם בְּרָצוֹן, אִם יֵשׁ לְבַעֲלֵי בָתִּים בְּאוֹתָם חֲדָרִים שֶׁנִּכְנְסוּ בָּהֶם הַנָּכְרִים כֵּלִים שֶׁאֵינָם נִטָּלִים בְּשַׁבָּת — אֵינָם אוֹסְרִים עֲלֵיהֶם בְּכָל עִנְיָן, וְאִם לָאו — אוֹסְרִים בַּחֲצֵרוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ בָּהֶן בִּרְשׁוּת לְאַחַר ל' יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְגִילִים לָבֹא שָׁם. אֲבָל הַנִּכְנָסִים בְּחָזְקָה אֵינָם אוֹסְרִים לְעוֹלָם. (וְכָל זֶה בְּאַכְסְנָאִים, שֶׁאֵינָם קְבוּעִים שָׁם. אֲבָל הַמַּשְׂכִּיר בֵּיתוֹ לְנָכְרִי לָדוּר בּוֹ בִּקְבִיעוּת שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם — אֵינוֹ אוֹסֵר בְּכָל עִנְיָן, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא הִשְׂכִּיר לוֹ בֵּיתוֹ עַל דַּעַת שֶׁיֶּאֱסֹר עָלָיו בִּקְבִיעוּת כָּל הַשָּׁנָה כֻלָּהּ, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שפ"ב):