משנה ברורה Mishnah Berurah 20 se'if katans ›

1. א. (א) פתוחות זו לזו - דאל"ה לא היו יכולין לערב יחד:
2. ב. (ב) ופתוחות לר"ה - וה"ה כשפתוחות למבוי. וכתבו האחרונים דה"ה אם החיצונה לבד פתוחה לר"ה או למבוי ואמצעית יש לה דריסת הרגל עם הפנימית השניה שלפנים הימנה נמי דינא הכי דכל אחת שריא עם האמצעית אפילו החיצונה הפתוחה לר"ה ואין הפנימית יכולה לאסור עליה דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה כדלקמיה ס"ב:
3. ג. (ג) עירובה בזו ועירובה בזו - דאז דיורי האמצעית בחיצונה ואין דיורי חיצונה באמצעית למהוי כולהו כי חדא אבל אם נתנו עירובן באמצעית הוי כאלו כולן דרין באמצעית:
4. ד. (ד) בשני בתים - ואפילו מלאוהו לכלי אחת ואייתר ונתנו אח"כ לכלי אחר דבכה"ג היה מהני אם היו נותנים אותו בבית אחד כמ"ש סימן שס"ו ס"ד אבל אם נתנו בשני בתים לא משתרי החיצונות זו בזו כיון דלא מיחברי אהדדי:
5. ה. (ה) בבית אחד - והיינו בכלי אחד או דמליא למנא ואייתר [אחרונים]:
6. ו. (ו) שלשתן מותרות - דהוי כאלו עירבו יחד:
7. ז. (ז) ופנימית פתוחה וכו' - ובכל אחת יש בע"ב האוסרין זה על זה:
8. ח. (ח) לעצמה - היינו עם בע"ב שבתוכה:
9. ט. (ט) פנימית מותרת - שהרי יכולה לסגור פתחה ואין יכולין לעכב עליה בני החיצונה:
10. י. (י) והחיצונה אסורה - שהאחד שלא נתן חלק בעירוב אוסר על השאר אם לא שיבטל את חלקו להם:
11. יא. (יא) שתיהן אסורות - דקי"ל רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה כשיש לו דריסת רגל שם אם לא שיבטל את רשותו לבני הפנימית וגם רשות דריסת הרגל שיש לו בחיצונה לבני חיצונה:
12. יב. (יב) כל אחת וכו' - דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה:
13. יג. (יג) מותרת בחצרה - ר"ל שאין הפנימי אוסר על בני החיצונה אף שיש לו דריסת הרגל עליו:
14. יד. (יד) שתיהן אסורות - שאם השוכח הוא אחד מן הפנימית בודאי אוסר על החיצונה כיון שאוסר במקומו ואפילו אם השוכח מן החיצונה אז החיצונה ודאי אסורה וגם הפנימית אסורה אף שאין לחיצונה דריסת הרגל עליה דכיון שעירבו יחד הרי היא כמו שדרה בחיצונה ואוסרת עליה ולא מהני בזה שיסתלקו מבני החיצונה ותסגור פתחה דהא ליתה לעירובה גבה ועיקר העירוב משום דירה דהוי כאלו דר במקום העירוב:
15. טו. (טו) עד שיבטל רשותו - ר"ל לשתי החצירות וכמבואר בסי' שפ"א:
16. טז. (טז) שתיהן אסורות - דכחדא חשיבא אם לא שיבטל רשותו לשני החצרות אבל אם יבטל רק לבני הפנימי לא מהני אפילו אם ירצו להסתלק מהחיצונה ולסגור פתחה [אחרונים]:
17. יז. (יז) פנימית מותרת - דיכולה היא להסתלק מהחיצונה דאחדא לדשא ומשתמשת דהא עירובה אצלה ואע"ג דמתחלה נשתתפו יחד יכולה לחזור בה ולומר לה לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי כי לא היה בדעתי שיעוות אחד מבני חצרך ולא יתן חלק בעירוב:
18. יח. (יח) או שנים בחיצונה ועירבו - היינו אותם השנים לבד אבל לא עם הפנימית ואשמועינן בזה דלא תימא דגזרינן משום שיסברו שיש שנים בפנימית כמו בחיצונה ונבוא להתיר גם בזה והתם בודאי אסור מדינא דהוי רגל האסורה במקומה:
19. יט. (יט) אין היחיד שבפנימית וכו' - ר"ל אף שלא עירבו יחד דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה:
20. כ. (כ) רבים שהם כיחיד - היינו שהיו בפנימית האב עם בניו שמקבלים ממנו פרס וכל כיוצא בהם ע"ש בסי' ש"ע:

שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 5 se'ifs ›

1. א. דִּין הַחֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לְזוֹ וּבוֹ ה' סְעִיפִים: ג' חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לְזוֹ, וּפְתוּחוֹת כֻּלָּן גַּם כֵּן לְמָבוֹי אוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְעֵרְבָה כָּל אַחַת מֵהַחִיצוֹנוֹת עִם הָאֶמְצָעִית, וְהַחִיצוֹנוֹת לֹא עֵרְבוּ זוֹ עִם זוֹ — הֲרֵי הַחִיצוֹנוֹת אֲסוּרוֹת זוֹ עִם זוֹ, לְהוֹצִיא כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בַּבָּתִּים מִזּוֹ לְזוֹ דֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִית, וְהָאֶמְצָעִית מֻתֶּרֶת עִם כָּל אַחַת מֵהֶן וְהֵן מֻתָּרוֹת עִמָּהּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאֶמְצָעִית נָתְנָה עֵרוּבָה בְּזוֹ וְעֵרוּבָה בְּזוֹ, שֶׁאָז דִּיּוּרֵי הָאֶמְצָעִית בַּחִיצוֹנוֹת, שֶׁהָעֵרוּב הוּא מִשּׁוּם דִּירָה, וְאֵין דִּיּוּרֵי הַחִיצוֹנִים בָּאֶמְצָעִית, שֶׁהֲרֵי אֵין עֵרוּבָן בָּהּ. אוֹ אֲפִלּוּ נָתְנוּ הַחִיצוֹנוֹת עֵרוּבָן בָּאֶמְצָעִית לְעָרֵב עִמָּהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא נְתָנוּהוּ שְׁתֵּיהֶן בְּבַיִת אֶחָד שֶׁבָּאֶמְצָעִי, אֶלָּא זוֹ נָתְנָה בְּבַיִת זֶה וְזוֹ נָתְנָה בְּבַיִת אַחֵר שֶׁבָּאֶמְצָעִית, שֶׁאָז גַּם כֵּן לֹא נִתְחַבְּרוּ דִּיּוּרֵי הַחִיצוֹנוֹת זוֹ עִם זוֹ, שֶׁדִּיּוּרֵי זוֹ הֵם בְּבַיִת זֶה וְדִיּוּרֵי זוֹ בְּזֶה, וְלָכֵן הֵן אֲסוּרוֹת זוֹ עַל זוֹ. אֲבָל אִם נְתָנוּהוּ בְּבַיִת אֶחָד בָּאֶמְצָעִית — הֲרֵי נִתְחַבְּרוּ דִּיּוּרֵי שְׁלָשְׁתָּן בְּבַיִת זֶה, וּמְעֹרָבוֹת הֵן, וְכֻלָּן מֻתָּרוֹת זוֹ עִם זוֹ:
2. ב. ב' חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ, וְחִיצוֹנָה פְּתוּחָה לְמָבוֹי, וּפְנִימִית לְחִיצוֹנָה וְלֹא לְמָבוֹי, וְעַל יְדֵי כָךְ יֵשׁ לָהּ דְּרִיסַת הָרֶגֶל עַל הַחִיצוֹנָה, שֶׁאֵין לָהּ דֶּרֶךְ לָצֵאת לְמָבוֹי אֶלָּא דֶּרֶךְ הַחִיצוֹנָה: עֵרְבָה פְּנִימִית לְעַצְמָהּ וְהַחִיצוֹנָה לֹא עֵרְבָה כְּלָל, אוֹ שֶׁעֵרְבָה וְאֵין עֵרוּבָהּ מוֹעִיל, כְּגוֹן שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הֶחָצֵר וְלֹא עֵרֵב עִם בְּנֵי הֶחָצֵר, שֶׁהוּא אוֹסֵר עֲלֵיהֶם הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּבַטֵּל רְשׁוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"פ — הֲרֵי הַפְּנִימִית מֻתֶּרֶת לְהוֹצִיא לַחֲצֵרָהּ כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בַּבָּתִּים, וְאֵין הַחִיצוֹנָה אוֹסֶרֶת עָלֶיהָ, הוֹאִיל וְיֵשׁ מְחִצָּה בֵּינֵיהֶן וְאֵין לַחִיצוֹנָה דְּרִיסַת הָרֶגֶל עָלֶיהָ. עֵרְבָה חִיצוֹנָה לְעַצְמָהּ וְלֹא עֵרְבָה הַפְּנִימִית כְּלָל, אוֹ שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מִן הַפְּנִימִית וְלֹא עֵרֵב — שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁפְּנִימִית אֲסוּרָה בַּחֲצֵרָהּ וְיֵשׁ לָהּ דְּרִיסַת הָרֶגֶל עַל הַחִיצוֹנָה, אוֹסֶרֶת אוֹתָהּ, שֶׁרֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ אוֹסֶרֶת שֶׁלֹּא בִמְקוֹמָהּ כְּשֶׁיֵּשׁ לָהּ שָׁם דְּרִיסַת הָרֶגֶל. עֵרְבָה כָּל אַחַת לְעַצְמָהּ — כָּל אַחַת מֻתֶּרֶת בַּחֲצֵרָהּ, וְאֵין הַפְּנִימִית אוֹסֶרֶת עַל הַחִיצוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֵרְבָה עִמָּהּ, הוֹאִיל וְהִיא מֻתֶּרֶת בַּחֲצֵרָהּ, וְרֶגֶל הַמֻּתֶּרֶת בִּמְקוֹמָהּ אֵינָהּ אוֹסֶרֶת שֶׁלֹּא בִמְקוֹמָהּ:
3. ג. עֵרְבוּ הַפְּנִימִית וְהַחִיצוֹנָה בְּיַחַד וְנָתְנוּ עֵרוּבָן בַּפְּנִימִית, וְשָׁכַח אֶחָד מִן הַפְּנִימִית וְלֹא עֵרֵב — שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַפְּנִימִית אֲסוּרָה בַּחֲצֵרָה, אוֹסֶרֶת גַּם הַחִיצוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ עָלֶיהָ דְּרִיסַת הָרֶגֶל. אֲבָל אִם שָׁכַח אֶחָד מִן הַחִיצוֹנָה וְלֹא עֵרֵב — חִיצוֹנָה אֲסוּרָה וּפְנִימִית מֻתֶּרֶת, דְּכֵיוָן שֶׁעֵרוּבָהּ אֶצְלָהּ, וְאֵין לַחִיצוֹנָה דְּרִיסַת הָרֶגֶל עָלֶיהָ אֶלָּא בִּשְׁבִיל עֵרוּבָהּ שֶׁמַּרְגִּילָהּ לְתוֹכָהּ, תְּסַלְּקֶנָּהּ מֵעָלֶיהָ וְתִשָּׁאֵר לְבַדָּהּ בְּעֵרוּבָהּ שֶׁאֶצְלָהּ, וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת. אֲבָל אִם נָתְנוּ עֵרוּבָן בַּחִיצוֹנָה, אֲפִלּוּ שָׁכַח אֶחָד מִן הַחִיצוֹנָה וְלֹא עֵרֵב — שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת, שֶׁאַף אִם הַפְּנִימִית תְּסַלֵּק אֶת הַחִיצוֹנָה מֵעָלֶיהָ, הֲרֵי אֵין עֵרוּבָהּ אֶצְלָהּ, וּבַמֶּה יִתְעָרְבוּ דִּיּוּרֶיהָ:
4. ד. אִם יָחִיד דָּר בַּפְּנִימִית וְיָחִיד בַּחִיצוֹנָה, אוֹ אֲפִלּוּ שְׁנַיִם דָּרִים בַּחִיצוֹנָה וְעֵרְבוּ בֵּינֵיהֶם — אֵין הַיָּחִיד שֶׁבַּפְּנִימִית אוֹסֵר עַל הַחִיצוֹנָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֵרְבוּ יַחַד, הוֹאִיל וְהִיא רֶגֶל הַמֻּתֶּרֶת בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁאֵין שָׁם מִי שֶׁיֶּאֱסֹר עָלָיו. וְהוּא הַדִּין רַבִּים שֶׁהֵם כְּיָחִיד, שֶׁאֵינָן אוֹסְרִים זֶה עַל זֶה וְאֵינָן צְרִיכִים לְעָרֵב בֵּינֵיהֶן, כְּגוֹן הָאָב עִם בָּנָיו שֶׁמְּקַבְּלִים מִמֶּנּוּ פְּרָס, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָהֶם מִמַּה שֶּׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ע:
5. ה. וְכֵן ג' חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ וְיָחִיד בְּכָל אַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנַיִם הַפְּנִימִים עוֹבְרִים עַל הַחִיצוֹנָה — אֵינָן אוֹסְרִים עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא רֶגֶל הַמֻּתֶּרֶת בִּמְקוֹמָהּ. וְאִם הָיוּ שְׁנַיִם בַּשְּׁלִישִׁית הַפְּנִימִית וְלֹא עֵרְבוּ בֵּינֵיהֶם — אוֹסְרִים עַל הַיְחִידִים שֶׁבָּאֶמְצָעִית וְשֶׁבַּחִיצוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא רֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ: