משנה ברורה Mishnah Berurah 13 se'if katans ›

1. א. (א) ואין יכולים וכו' - לומר נברך וכו' דלמאי יזמנו זה את זה והרי כבר ברכו בהמ"ז ואין לשון זימון אלא שאחד יזמן השנים שיהיו מוכנין ומזומנין להצטרף יחד לברכת המזון:
2. ב. (ב) יכול לומר וכו' - דהא באמת מחוייב בזימון הוא שאכל עמהם ביחד אלא שאין לו תקנה משום שכבר בירך ואין זימון למפרע לכן מהני הצטרפותו עכ"פ שיהיו הם יוצאין על ידו:
3. ג. (ג) עם האחרים - היינו שבא לחבורה של שלשה או אפילו שבא לשנים בסוף סעודתם ואכל עמהם מעט:
4. ד. (ד) אינן יכולין לזמן - על האחד מפני שכבר יצא ידי חובת זימון מיהו אם נזדמן להם אחד מן השוק יכולין לזמן עליו כשיטעום עמהם דחיוב זימון שלהם לא נפקע בשביל אותו שזימן:
5. ה. (ה) כדי שיכוין - לשמוע ברכת הזימון:
6. ו. (ו) ויענה עמהם - אבל אם אינו עונה אין מזמנין עליו משום דאינו עומד עמהם אבל אם היה עומד עמהם אף אם אינו עונה עמהם מזמנין עליו בע"כ כמבואר לקמן סי' רי"ש [שיו"ב ומגן גבורים וא"ר בתירוץ ב']:
7. ז. (ז) ויוצאין ידי חובתן - וגם הוא יוצא ידי חובת זימון בזה:
8. ח. (ח) שאינו בא - אלא שעומד נגד הפתח בסמוך להם [ועיין סימן נ"ה ס"כ דמבואר שם דאם יש טינוף בינתים מפסיק] וכשיגמור ענינו יבוא הביתה שאכל שם ויברך בהמ"ז [רמב"ם] מיהו אם נשתהה שם עד גמר בהמ"ז וכוון לבו לצאת יצא ידי בהמ"ז וא"צ לברך:
9. ט. (ט) וע"ל סי' רי"ש - ס"ב ולפי מה דפסק שם רמ"א צריך העונה להמתין עד שיגמרו ברכת הזן:
10. י. (י) ואין אחד מהם יודע - דאי אחד מהם יודע כל ברכת המזון בודאי נכון שהוא יברך כל הברכות ויוציאם ידי חובתם ולא לחלק בהמ"ז לפרקים פרקים:
11. יא. (יא) ברכה ראשונה - היינו לבד מברכת נברך שצריך המזמן לומר בתחלת ברכת הזימון:
12. יב. (יב) וכל אחד יברך - ר"ל ויכוין להוציא את חבירו:
13. יג. (יג) אין בכך כלום - דברכת הטוב והמטיב לאו דאורייתא היא ולפיכך אינה מעכבת להשלש ברכות ומשמע מזה דבאחת משלש ברכות הקודמים אם אין אחד מהם שיודע אותה מעכב שלא יברכו כלל דברכות מעכבות זו את זו ויש פוסקים שסוברים דאף דמן התורה חייב לברך אותם מ"מ אין מעכבות זו את זו ולפיכך מי שאינו יודע לברך כל הברכות וא"א לו לקרא לבקי שיוציאו בבהמ"ז צריך לברך עכ"פ הברכה שיודע אותה ולענין דינא אם אכל כדי שביעה דחיוב בהמ"ז שלו הוא מן התורה יש להחמיר כשיטה זו ולברך אותה:

שולחן ערוך הרב Shulchan Aruch HaRav 3 se'ifs ›

1. א. שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאֶחָד וְנִפְרְדוּ לְעִנְיַן הַזִּמּוּן, וּמַה דִּינָן, וּבוֹ ג' סְעִיפִים: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת וְשָׁכְחוּ וּבֵרַךְ כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ — בָּטֵל מֵהֶם הַזִּמּוּן, וְאֵין יְכוֹלִים לַחֲזֹר וּלְזַמֵּן, שֶׁאֵין זִמּוּן לְמַפְרֵעַ. וְכֵן אִם בֵּרְכוּ שְׁנַיִם מֵהֶם — אֵין הַשְּׁלִישִׁי יָכוֹל לְזַמֵּן עִמָּהֶם. אֲבָל אִם אֶחָד מֵהֶם שָׁכַח וּבֵרַךְ לְעַצְמוֹ — יְכוֹלִים הַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים לְזַמֵּן עִמּוֹ, וְיָכוֹל לַעֲנוֹת "בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ" אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל כְּלוּם אַחַר שֶׁבֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִצְטָרֵף עִמָּהֶם בַּאֲכִילָתוֹ קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר בֵּרַךְ אַחַר אֲכִילָתוֹ — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם לְהָאוֹמְרִים שֶׁאִם שְׁנַיִם אָכְלוּ פַּת הַשְּׁלִישִׁי מִצְטָרֵף עִמָּהֶם לְזִמּוּן אֲפִלּוּ לֹא אָכַל עִמָּהֶם פַּת אֶלָּא יָרָק וְלֹא נִתְחַיֵּב בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ"ז. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאוֹכֵל יָרָק וּמְבָרֵךְ אַחֲרָיו בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שׁוּב אֵינוֹ מִצְטָרֵף לְזִמּוּן, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק מֵהֶם, מִכָּל מָקוֹם, כָּאן שֶׁאָכַל פַּת וְנִקְבַּע עִמָּהֶם — לֹא נִסְתַּלֵּק מֵהֶם בְּבִרְכָתוֹ לְעַצְמוֹ לְעִנְיָן שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הָאֲחֵרִים לְזַמֵּן עִמּוֹ. וַאֲפִלּוּ לְהָאוֹמְרִים שֶׁאֵין מִצְטָרֵף לִשְׁלֹשָׁה אֶלָּא אִם כֵּן אָכַל כְּזַיִת פַּת, וְיֵשׁ לָחֹש לְדִבְרֵיהֶם לְכַתְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם, מִכָּל מָקוֹם, כָּאן הֲרֵי כְּבָר אָכַל פַּת עִמָּהֶם וְנִצְטָרֵף עִמָּהֶם לְזִמּוּן, אֶלָּא שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁכְּבָר בֵּרַךְ לְעַצְמוֹ בָּטֵל הַזִּמּוּן מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי שֶׁאֵין זִמּוּן לְמַפְרֵעַ, וְלָכֵן לֹא בָּטֵל אֶלָּא מִמֶּנּוּ, אֲבָל לֹא מֵהָאֲחֵרִים שֶׁלֹּא בֵּרְכוּ עֲדַיִן, לְפִיכָךְ, הֵם יוֹצְאִים יְדֵי זִמּוּן, אֲבָל הוּא אֵינוֹ יוֹצֵא. וְאִם הָאֶחָד לֹא בֵּרַךְ לְעַצְמוֹ אֶלָּא זִמֵּן עִם שְׁנַיִם אֲחֵרִים — אֵינוֹ מִצְטָרֵף עִם הַשְּׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ עִמּוֹ, וְאֵין יְכוֹלִים לְזַמֵּן עִמּוֹ:
2. ב. שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ וְיָצָא אֶחָד מֵהֶם לַשּׁוּק — קוֹרְאִים אוֹתוֹ וּמוֹדִיעִים לוֹ שֶׁרוֹצִים לְזַמֵּן, כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן וְיִצְטָרֵף עִמָּהֶם וְיַעֲנֶה עִמָּהֶם בִּרְכַּת זִמּוּן, וְיוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם, וְגַם הוּא יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בָּא וְיוֹשֵׁב עִמָּהֶם, אֶלָּא שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַפֶּתַח, רַק שֶׁיִּשְׁמַע עַד סִיּוּם בִּרְכַּת "הַזָּן", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ"ג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁלֹשָׁה, אֲבָל בַּעֲשָׂרָה, כֵּיוָן שֶׁצְּרִיכִים לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם — אֵינָן מִצְטָרְפִין עַד שֶׁיָּבֹא וְיֵשֵׁב עִמָּהֶם, שֶׁבְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּיַחַד — אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם:
3. ג. שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יוֹדֵעַ כָּל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֶלָּא אֶחָד יוֹדֵעַ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וְאֶחָד הַשְּׁנִיָּה וְאֶחָד הַשְּׁלִישִׁית — מְחֻיָּבִים בְּזִמּוּן, וְכָל אֶחָד יְבָרֵךְ הַבְּרָכָה שֶׁיּוֹדֵעַ, וְהַשְּׁנַיִם שׁוֹמְעִים וְיוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם, וְהַיּוֹדֵעַ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה הוּא מְזַמֵּן וְאוֹמֵר: "נְבָרֵךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ", אִם הוּא יוֹדֵעַ וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲנוֹת. וְאִם הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֶחָד מֵהֶם יוֹדֵעַ — אֵין מְזַמְּנִים כְּלָל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְחַלֵּק בִּרְכַּת הַזִּמּוּן וּבִרְכַּת "הַזָּן" לִשְׁנַיִם, לְפִי שֶׁהָעִקָּר כְּהָאוֹמְרִים שֶׁ"נְּבָרֵךְ" אֵינָהּ בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ"ג, אֶלָּא מְבָרְכִים בְּלֹא זִמּוּן. וְהוּא הַדִּין אִם הֵם שְׁנַיִם וְאֶחָד מֵהֶם יוֹדֵעַ שְׁתֵּי בְּרָכוֹת וְאֶחָד הַשְּׁלִישִׁית. אֲבָל אִם כָּל הַמְסֻבִּים אֵינָם יוֹדְעִים אֵיזוֹ בְּרָכָה מִשָּׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שֶׁל תּוֹרָה — לֹא יְבָרְכוּ כְּלָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִים, כִּי שְׁלָשְׁתָּן מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. אֲבָל בְּרָכָה רְבִיעִית שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּם אֵין יוֹדְעִים אוֹתָהּ — אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שֶׁל תּוֹרָה. וּבְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הַלָּלוּ, אִם אֶחָד יוֹדֵעַ חֲצִי הַבְּרָכָה וְאֶחָד חֲצִי הַשְּׁנִיָּה — אֵין בְּרָכָה אַחַת מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנַיִם, וְהִיא מְעַכֶּבֶת אֶת שְׁאָר הַבְּרָכוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁשָּׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וְיֵשׁ לָחֹש לְדִבְרֵיהֶם, לְהַחֲמִיר בְּשֶׁל תּוֹרָה: